אשמח לדעות על הקטע כתיבה שכתבתי

אני זוכרת שכשהייתי בת 10,השתמשתי באיפור של אימי
ואז אבי נכנס לחדרי ואמר לי שזה לא בשבילי.
הוא לקח מגבון,הוריד לי את האיפור וחזר לסלון.

בגיל 12 הארכתי את השיער עד הכתפיים ועשיתי צמות.
כל כך התלהבתי,בחיים שלי ככה לא שמחתי.
אבל אז אבי בא עם מכונת גילוח וגילח את כל שערי,כולל את כל שמחתי.

בגיל 15 סיפרתי להוריי שאני זו מי שאני.
אמי שתקה ואבי התחרפן,אבי התעצבן
הוא אמר שזה לא הגיוני,שאני בן ואי אפשר לשנות את קיומי.
אני זוכרת ששמעתי את הוריי צועקים,מתווכחים,הם יצאו מהחדר כעוסים.
אבי יצא מהבית ולא חזר לעולם.
אמי חיבקה אותי ואמרה לי בחיוך "אל תדאגי,את בתי".