איך מתמודדים עם מוות של מישהי קרובה

תקופה קשה אבל זה יעבור מניסיון

לבכות

הזמן עושה את שלו

וואו..
נפטרו לי שנה שעברה שני קרובים והיה לי קשה לעכל את זה..
לקח לי שנה וחצי עד ששיחררתי והיה לי מאוד קשה כי גם בכיתי המון בלילות.
זה עניין של זמן..
משתתפת בצערך אהובה 3>

להכיל, להמשיך לתפקד גם כשזה קשה, לא לוותר ולסגת אחורה.
ולבסוף הזמן כבר ירפא - או לפחות ישכיח את הכאב במידה מועטה.
אבל זאת התמודדות :(

מניסיון פשוט מתמודדים וממשיכים
תני לזמן לעשות את שלו, זה כואב בטירוף ואין יום שאני לא בוכה
אבל אני מבטיחה לך שלאט לאט זה נהיה קל יותר והכל מתבהר.
הזמן לא ירפא את הכל, כי הכאב לא עובר והגעגוע רק מתגבר. אבל זה כאב שונה, כאב שאת יודעת איך להתמודד איתו.

תשתפי, אל תשמרי בבטן. רק ככה מתמודדים עם האובדן.

היי לורן,
אני קורא את שאלתך המטלטלת ושומע את הגעגוע שעולה ממך אל אותו אדם קרוב שתיארת, אולי גם את הגעגוע אליה ובלבול לגבי מה יהיה הצעד הבא בלעדיה..
לא כתבת הרבה, אך אני יכול לתאר לעצמי עד כמה זה עלול להכביד או לגרום לתחושת בדידות, מאחר והיא היה מאוד קרובה אלייך כמו שכתבת..
כך או כך- חשוב לי שתדעי שאת לא צריך להישאר עם התחושות הללו לבדך.. יכול להיות ששיתוף חבר קרוב או בן משפחה יוכל להקל רק מעצם השיתוף..

בנוסף, אם תרצי, אני מתנדב בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), וחשבתי להזמין אותך לצ'אט אנונימי בו תוכלי לשוחח עם אחד מהמתנדבים שלו בסביבה בטוחה וללא שיפוטיות כלל.. תוכלי לפרוק את שעל ליבך, ונוכל לשמש כאוזן קשבת עם כל מה שתבחרי להביא..
נחכה לך,
מתנדב סה"ר