מה דעתכם על זה שלהיות בדיכאון הפך לטרנד?

מזעזע

נוראי

שהלוואי שהיה בזה משהו ששווה להפוך לטרנד.

מצב מדכא

זה לא טרנד.
מתי פעם אחרונה ראית מישהו שזייף הפרעות נפשיות? זאת תווית שאף אחד לא רוצה לקחת על עצמו. יש יותר מודעות לכל המחלות נפש, אז אנשים נוטים לאבחן את עצמם יותר (אפילו אם זה באינטרנט) ולדאוג לגבי זה. אנשים ממהרים להגדיר את עצמם, מפחד שאם הם לא יעשו את זה ויתחילו לטפל בעצמם, המצב שלהם יחמיר. מעבר לזה,
גם יש פחות סטיגמה על כל העניין של מחלות נפשיות ואנשים שמתמודדים איתן. פעם אנשים חשבו שכל אדם שמתמודד עם הפרעות נפשיות הוא מסוכן לעצמו ולסביבה. ברגע שאמרו "חולה נפש", אוטומטית קפץ להם לראש תמונה של בן אדם שקושרים ומחשלים אותו. אנשים מפחדים פחות ללכת לאבחון ולגלות אם יש להם מחלה נפשית ואם הם נכללים תחת ההגדרה שלה.

וברור, יש אנשים שאומרים "אני בדיכאון" כשהם עצובים ולא באמת נמצאים בדיכאון. אבל חשוב להבין שזה רק ביטוי והם מודעים לעצם העובדה שזה לא באמת דיכאון. זה כמו שקיימים אנשים שאומרים: "בא לי לרצוח אותו" כשהם עצבניים. זה ביטוי, הם לא באמת מתכוונים לרצוח אותו. אז למה להגיד למישהו: "אני בדיכאון" כשאתה עצוב הופך דיכאון והפרעות נפש ל"טרנד", אבל להגיד: "בא לי לרצוח אותו" כשאתה עצבני לא הופך רצח ל"טרנד"?

זה לא ממש טרנד אולי אנשים התחילו להיות יותר מודעים למצבים נפשיים ובאמת מטפלים בעצמם.
כמובן שיש כאלו שעושים את זה בשביל צומי או משהו אבל שתדעי שאף אחד לא רוצה לזייף הפרעה נפשית ואולי יש לו משהו אחר ושהוא לא מודע אליו.

זה דיי מזעזע יש אנשים עם דיכאון קליני שבאמת סובלים מזה
ויש אנשים שפשוט אחרי יום רע אומרים יש לי דיכאון זה לא עובד ככה