אני מפחדת להיות מהאנשים האלה..מפחדת פחד מוות ומרגישה שאין לי דרך אחרת(בבקשה תעזרו)

לשמוע את אלכס דניאל חפשי אותו באינסטגרם

רק תעשי לי טובה בסדר
יש מצב שתעופי עליו ברמות אבל אל תוציאי את כל זה על ההורים שלך
יש מצב שתאהבי את הדברים שהוא אומר
וההורים שלך לא (מנסיון)
אז טיפ קטן ממני
תהיי עדינה איתם בסדר ? פליז!

שואל השאלה:
ברור אני גם אף פעם לא כעסתי על ההורים
אין לי מה
הפ באמת נתנו לי כל מה שרציתי הם פשוט לוחצים עליי להיות במסגרת הזאת וללכת בדרך הזאת כל החיים

ברוכה הבאה למועדון
אנחנו באותה סירה למרות שאני כבר סיימתי תיכון ;)

אני חושב שיש פה פשוט שתי זוויות שונות של הסתכלות על החיים.
את מסתכלת על החיים מהזווית של בחורה צעירה, שרוצה לטרוף ולחוות את כל העולם כולו, להנות להרגיש לראות לטייל לשמוע להכיר לגלות להיות חופשיה במלא מובן המילה, אפס דברים שאת אחראית עליהם, אפס ציפיות ממך, שתהיי משוחררת לעשות כל מה שרק עולה רוחך.

וההורים שלך מסתכלים מהזווית ההפוכה, מקסימום אחריות, מקסימום סדר, מקסימות לעשות מה שנכון ומה שמשתלם, ללמוד, ללמוד, ועוד ללמוד, ציונים טובים, כי אם לא תלמדי איך יהיה לך מקצוע, ואם לא יהיה מקצוע מאיפה כסף, ואם אין כסף איך תפרנסי משפחה?איך תהיי אדם מוצלח?איך תשיגי השגים?

האמת לא אצלך, ולא אצלהם, האמת היא איפה שהוא באמצע, את צריכה לדעת שנכון, כל עוד את צעירה את צריכה ויכולה להנות מהחיים, לנצל את החיים, את יכולה גם לחיות שנה או שנתיים בטיול בלי שום מחויבות וזה בסדר.
אבל בסוף בסוף, אלו לא חיים, הגבולות, תחומי האחריות, השאיפות, העבודה הקשה, הם מה שהופכים את החיים שלנו למשמעותיים באמת. וכשאנחנו משמעותיים גם טוב לנו, ושמח לנו.
בתכלס, החיים עצמם הם די חד גוונים.
כמובן שצריך לדעת להכניס את הנעורים ואת בקלילות גם בתוך החיים עצמם.
אבל לכל דבר יש את הזמן שלו (:

שואל השאלה:
וואו
תודה רבה

בשמחה, שבעזרת ה' תמיד תמצאי את האיזון הנכון בין הדברים.