שמעו סיפור קצרצר (באמת קצר) ואשמח אם תוכלו לייעץ❤❤

טיפונת ארוך אבל באמת דקה של קריאה ואשמח אם תעזרו❤

מתישהו בכיתה ו' או ז' החלטתי לנסות להפסיק לשתות חלב ניגר (כלומר חלב כמו שהוא, במשקאות או בכוס, לא כמו מוצרי חלב וגבינה, אלא רק כחלב נוזלי, שוקו, קפה, קורנפלקס עם חלב רגיל, וכו'), כי שמתי לב שאני נהיה מנוזל ממש בקלות בגלל זה ממש מהר, עד כדי יום אחרי שלוק בודד.

אני לא אלרגי ללקטוז, אבל החלטתי לנסות להפסיק.
הפסקתי כמעט לחלוטין, ברצף די סדיר (היו אולי פעמיים בסהכ ששתיתי בכל זאת שלוק או משהו, אבל אני לא זוכר בבירור), ובכיתה ט' שתיתי שוקו בשקית, ומאז לא שתיתי בכלל עד עכשיו, כיתה י"ב.

אני לא יודע אם יש קשר או סתם הייתמ פרנואידי, ואני מאוד אוהב שוקו ומשקאות חלביים... העניין הוא שאני גם לא יודע אם כדאי, והאם זה שווה את זה שאולי כן אהיה מצונן, ובנוסף - קשה לי מאוד לשבור רצפים, ואחרי רצף של ארבע שנים... זה חתיכת דבר.

[אציין שאני כן צורך עם תחליפים כיום, חלב אורז, סויה, וכו'... אבל זה כמובן לא מחליף את המקור ואני תמיד רוצה שוב חלב רגיל עמוק בפנים]

מה לעשות לדעתכם? לשבור ולבדוק אם זה הכרחי בכלל? או לא לשבור?

*ואם כן לשבור, איך להתגבר על הקטע של לשבור רצף?

תודה מראש❤❤❤