יש סיפור קצרצר שכתבתי לפני בערך חצי שנה ולא רציתי לפרסם....

שואל השאלה:
אני פשוט אפרסם בוואטפד אבל אני אשמח אם תגידו לי מה אתם חושבים.
רעש פיצוץ נשמע מתחת לבית ואני התעוררתי.
נסיתי לחזור לישון אבל לא הצלחתי כי לאחר חצי שעה, סירנות נשמעו למטה.
''מה קורה שם?" שאלתי את עצמי והצצתי מעבר לחלון.
ניידות משטרה עמדו בחוץ ליד אמבולנס.
תאונת דרכים, מסכן הבן אדם, יש לנו תאונות פה ברחוב כמעט פעם בחודש, הצומת מאוד מסוכנת, לכן אני מעדיף לרכוב על האופניים מהצד השני, משם מכוניות לא יכולות להגיע.
עברו כבר ארבעים דקות מאז התאונה ואני כבר הכנתי לי קפה, הרי לחזור לישון זה כבר לא אפשרי.
הדלקתי את הטלוויזיה בה הקריין אמר; ''תאונת הדרכים ברחוב לד התרחשה לפני בערך חצי שעה, כמו שאמרנו בדיווח לפני עשרים דקות, הבחור שנפגע היה ככל הנראה בן עשרים, גבוהה שיער חום...''
כיביתי את הטלוויזיה, איזה בוקר מבאס, סליחה, לפנות בוקר מבאס.
פתאום נשמעו דפיקות בדלת.
''מי דופק בדלת בשעה כזאת?" חשבתי.
סובבתי את הידית.
בדלת עמד חברי הטוב ביותר, אריק, כולו חיוור ומיוזע.
''סאם!" הוא צעק וחיבק אותי חיבוק גדול.
אחרי עשר שניות שבהם אני פשוט הייתי מופתע מהחיבוק והופעתו של סם אמרתי; ''וואו, וואו, מה קורה אריק? השעה שלוש לפנות בוקר, ומה קורה עם החיבוק?".
''אני מצטער פשוט הייתי חייב לראות אותך'' אריק אמר ושפשף את עיניו, יכולתי להישבע שראיתי דמעות שם.
''ממתי אתה חייב לראות אותי, ואתה עוד הטיפוס האחרון שיקום באמצע הלילה" אמרתי בגיחוך.
סרקתי את פניו, אריק לא היה הבן אדם האטום ביותר בעולם. הוא לא היה יכול להחזיק צחוק או לשמור רגשות להרבה זמן, ואני הייתי גלאי אריק, יכולתי להרגיש את רגשותיו כאילו היו שלי.
''משהו לא בסדר'' אמרתי, ''אתה טרוד''.
אריק נע מרגל לרגל.
הוא פתח את פיו ומיליוני מילים יצאו מפיו כמו מים מברז פתוח, ''הייתי בבית ושמעתי את החדשות על התאונה ברחוב לד, הרחוב שלך... ואז שמעתי את התיאור, גבוה, שיער חום ואז נלחצתי כי חשבתי שזה אתה! אז רכבתי לכאן במהירות לבדוק אם אתה בסדר ו-'' ''-אריק, אני בסדר'' אמרתי וחיבקתי אותו.
הוא השתתק.
''זה לא אני כמו שאתה רואה אני חי, אל תדאג. חוץ מזה, לחצי מהאנשים ביקום יש שיער חום.'' ניסיתי להרגיע אותו.
''אתה בכלל מודע לזה שאתה גר בקצה השני של העיר! זה איזה שלושה קילומטרים מפה!" אמרתי נפעם.
''אני יודע'' הוא אמר ''אתה אומר את זה כאילו זה לא נורמאלי'' הוא הוסיף בצחוק.

תגידו לי מה אתם חושבים. תודה מראש(:

את כותבת ממש יפה. מיוחד

וואו, הכתיבה מהממת

זה יכול להיות טוב אחרי עריכה משמעותית. גם הרגשתי שאין סיום ממש לקטע, כאילו זה נפסק באמצע וההחלה לא טובה, לא הייתי משתמשת במשפט "רעש של פיצוץ" בעיקר לא כדי להתחיל סיפור.

שואל השאלה:
אוקי, תודה רבה על הביקורת הבונה(:

אוקי, אל תביני לא נכון זה כן יכול להיות טוב אחרי קצת עריכה:)