תגידו , שיש טראומה ממשהו נגיד לנסוע במכונית מה עושים?

מטפלים בזה.

זה עובר עם הזמן בדרכ

נחשפים לזה שוב לאט ובהדרגה עד שזה עובר

צריך לעבוד על זה בטיפול.

בנוגע לחשיפה ביום יום. אם זה משהו שקשה להימנע ממנו, כמו נסיעה במכונית, לדעתי צריך להשתדל להימנע, וכשזה בלתי אפשרי, לנסות להפוך את החוויה להכי נוחה שאפשר.

שואל השאלה:
לא הבנתי
מה זה אומר בהדרגה?

תלוי בכמה חמור הטראומה אם זה נגיד היית התאונה זה יכול להיות ממש מצלק ואז צריך ללכת לפסיכולוג ולעשות נסיעות מבחן עם אנשים שסומכים עליהם עד שאת מרגישה נוח מספיק לחזור לכביש בכוחות עצמך.
ויש טראומות "קלות" יותר שעוברות עם הזמן וכל מה שאת צריכה זה לקפוץ למים.
נגיד היה לך מקרה שכמעט טבעת בבריכה אז את נמנעת מהבריכה עד שיום אחד את נכנסת למים ואז את רואה שאת בשליטה ושהכל בסדר

שואל השאלה:
זה היה ריב עם ההורים , וקיבלתי התקף חריף
וגם בשיעור נהיגה נסעתי מעל מאה בגלל זה
הבנתם?

שואל השאלה:
המורה גילה והוא פוחד ללמד אותי... לכן אין שיעורי נהיגה כרגע:/
וההורים יודעים...
מה אפשר לעשות כדי לתקן את זה?

אני יודעת שיש קונספט בארץ של מורים לנהיגה שמתמחים בחרדות ודברים כאלה אז שווה לך לבדוק את זה

אני ממליצה לך קודם כל לשבת עם ההורים ולהסביר להם בנועם מה מפחיד אותך ומה קורה.
דבר שני תנסי לעשות כמה שיותר שיעורי נהיגה עד שתרגישי יותר בנוח ואולי גם תסבירי למורה שלך על זה בקצרה כי אז הוא יוכל לעזור לך יותר טוב