אמא שלי לא מקבלת אותי על זה שאני אתאיסטית

אני ואמא שלי דיברנו והיא אמרה לי שהיא מאוכזבת ממני כי אני רוצה לאכול ציזבורגר, אני אטאיסטית והיא יודעת את זה. היא אמרה לי שזה מאכזבת אותה עם איך שאני מתנהגת, זה שאני לא צמה, זה שאני רוצה לאכול בשר וחלב ביחד, ושאני לא מגדירה את עצמי כיהודיה.
לצום זה לא עושה לי טוב, ובא לי לנסות דברים חדשים, ואני לא מגדירה את עצמי כיהודיה כי אני לא מאמינה בכוח עליון.
היא מנסה להסביר לי שאני יהודיה, אבל אני לא, אני אתאיסטית וזה מה שאני, ועוד 10 ימים זה שנה שאני אתאיסטית והיא יודעת על זה, אבל היא מסרבת לקבל את זה, כאילו נתעלם וזה יעלם. ואני שלמה ב100 אחוז עם ההחלטה שלי, היא מנסה לשנות אותה, היא ממש מגזימה עם זה כבר, למה היא שופטת אותי לפי מה שאני מאמינה בו? היא אמרה שהיא מאוכזבת מזה שאני לא הולכת בדרך שלה. אבל אני הולכת בדרך שלי, בדרך שאני שלמה איתה וזה כל מה שחשוב. ואמרתי לה שאם היא רוצה שאני אהיה יהודיה ויצום ביום כיפור, אני יכולה לעשות את זה, אבל אני לא ירגיש שלמה עם זה ואני לא אהיה מי שאני. אז היא אמרה שזה לא מה שהיא רוצה. אז מה היא רוצה לאזעזל?! מה היא רוצה שאני אעשה כדי שהיא לא תהיה מאוכזבת ממני? ועכשיו היא שולחת מלא הודעות על אלוהים למשפחה וכאלה.
ונשבעת שנמאס לי, היא לא מקבלת אותי כמו שאני, כי הכל חייב להיות כמוהה.
ואני רק מנסה לחשוב מה יקרה שאני אגיד לה שאני בי, היא מספיק לא אוהבת את זה שבנים לובשים שמלות, שאני מעריצה גייז או שמישהי מבקשת שיפנו אליהה בתור הוא או אתה ולהיפך.
זה כל כך מעצבן אותי! היא חייבת להבין שיש דברים שגם אם זה לא נראה לה, זה עושה טוב לאנשים, וזה מה שחשוב.
והמחשבה שאני מאכזבת אותה בגלל דבר ככ טפשי, ואני כל כך שמחה שאני יודעת לקבל אנשים כמו שהם ולא להגיד, את עדיין ילדה, או תגדלי ואז תביני, או לתת לי דוגמאות מטומטמות על למה זה כן קיים. אין לי בעיה עם זה שהיא מאמינה, ולהיפך, אם זה עושה לה טוב, שתאמין, אבל למה זה צריך להשפיע עליי? למה היא לא יכולה לקבל את זה שאני לא מאמינה ואני עדיין אותה בת אדם?
מצטערת על החפירה
אני אשמח לשמוע את דעתכם על זה