אני חיילת בצה"ל, חודש הבא כבר שנה. רע לי ממש והתחלתי לחשוב בצורה אובדנית ולא לוקחים אותי ברצינות,הקבן לא עוזר, מה עושים?

אמרת לקבנית שנהיית אובדנית?

שקלת לנסות פסיכולוג אזרחי?

שואל השאלה:
ניסיתי להגיד אבל ממש קשה לי לדבר על זה, ועוד היא לא באמת מקשיבה היא רק אומרת שאני לא צריכה עזרה דחופה ובכיתי לה ואמרתי לה שנכנסתי לדכאונות וחרדות והתפקיד ממש עושה לי רע והייתי מסתגרת בחדר ולא מדברת ולא אוכלת ופשוט היא לא שמה על זה והיה נראה שהיא ממש מזלזלת, הבעיה שהרבה בנות מנסות לצאת מהתפקיד הזה על נפשי אז אלה שבאמת צריכות עזרה אין להן מענה כל כך כי חושבים שהן סתם מחרטטות, ואני לא בן אדם שמשקר ולי קשה לחרטט, מצד שני אני מאמינה שהאמת שלי יותר חזקה מכל שקר אבל פשוט לא לוקחים אותי ברצינות ובגלח זה מאוד קשה לי לפתוח את זה כי מסתכלים עליי במבט של תפסיקי לדבר שטויות במקום לנסות לעזור

שואל השאלה:
לא ניסיתי פסיכולוג אזרחי כי אני באמת כל כך מתביישת במצב שלי והמשפחה לא יודעים שככה אני מרגישה רק אחותי יודעת שממש רע לי אבל לא עד כדי כך

תבקשי להיפגש עם קבנית אחרת
נראה שהקבנית הזאת לא מקצועית בשיט

שואל השאלה:
היא לא מקצועית ואני לא היחידה שקיבלה ממנה תשובות כאלה
היא שאלה אותי אחרי האל איך את רוצה שאני אעזור לך? כאילו, את הקבנית את אמורה להבין את המצב שלי ולהבין מה נכון בשבילי ולנסות למצוא את הדרך לעזור לי, אם הייתי עודעת איך היא יכולה לעזור לי חוץ מלצאת(מה שהיא לא עזרה לי בו) אז הייתי עושה את זה בעצמי

כן אני מכיר קבנים כאלה...
שבמקום לעזור לך בצורה שהם אמורים לדעת (כי הם קבנים?!) שואלים אותך איך אני יכול לעזור לך

בבקשה אל תרגישי שאת צריכה להתבייש במה שעובר עלייך. זה לגיטימי לרצות עזרה, זה לגיטימי להתמודד עם קשיים, והכי לגיטימי בעולם לדרוש עזרה נפשית מצילת חיים. שתפי את ההורים שלך, או תבקשי מאחותך לעזור לך לשתף אותם, תלכי לפסיכולוג אזרחי אם את חושבת שזה יעזור. אף אחד לא שופט אותך על זה ולא חושב שאת אדם פחות מוצלח או חזק בגלל זה. לא לכולם מתאימה כל מסגרת וזה בסדר.
בנוסף ממש ממליצה לך לפנות לסה"ר או ער"ן, יש שם נציגים שעברו הכשרה מסוימת ויכולים לתמוך ואולי אפילו להציע פתרונות, וזה בחינם, בזמנך הפנוי.

תקשיבי , על מנת לצאת מצהל יש לנקוט בכמה צעדים
1. קודם כל לקבל את המצב , אני יודע שהוא חרא אבל תעבירי יום יום , ותדעי שהמצב כן ישתפר אני מבטיח כאחד שהיה במצב שלך
2. תקחי פסיכיאטר אזרחי ותקחי ממנו המלצה לשחרור , יותר מומלץ מפסיכולוג
אמנם יותר יקר אבל עובד. אם את לא יכולה תקחי פסיכולוג
3. (אם את לא יכולה לממן כלום - תלכי לקבנית תגידי פשוט שיש לך מחשבית אובדניות ואת שוקלת לקחת כדורים , בהצהרה זו היא תפנה אותך לפסיכיאטר ואצל הפסיכיאטר פשוט תשפכי הלב , תבכי ורוב הסיכויים שאת בחוץ)
4. לאורך התהליך פשוט תאמיני , אל תסתבכי בראש יותר מדי , תאמיני שאת בחוץ ושהכל יהיה בסדר

את חייבת להגזים אצל הקבנית בהכל

היי אנונימית, ראיתי את הפוסט שלך וגם את מה שהוספת בתגובות. נשמע שאת מתמודדת עם תקופה לא קלה בצבא, כך שאת סובלת ורע לך שם מאד. למרות הניסיון האמיץ שלך לשנות את המצב, נשארת בחוויה שלא לוקחים אותך ברצינות ולא מאמינים לך ולכן גם לא קיבלת את העזרה שקיווית לה. לא פשוט להיפתח ולהודות שקשה לנו, ואני מתארת לעצמי עד כמה מתסכלת ומכעיסה יכולה להיות התנסות שלילית שכזאת מול הקב"ן.
קוראים לי נופר ואני מתנדבת בתכנית של עמותת עלם שמלווה צעירים ברשת. אני מזמינה אותך לכתוב לי ולספר לי קצת יותר עלייך ועל המצב שבו את נמצאת- לפעמים יותר קל להיפתח ולשתף מאחורי המקלדת. אשמח להוות אוזן קשבת ולנסות לחשוב יחד איתך מה יוכל לעזור לך בהתמודדות עם המצב. אפשר לכתוב לי (גם באנונימיות) פה בהודעות אישיות, במייל שלנו [email protected], באינסטגרם nayedet.digital, או בטיק טוק בפרופיל שלנו nayedet.digital.

מחכה לך,
נופר מעלם דיגיטל

תפני ל"קצינת פניית הציבור" הם יעזרו לך .

היי,
קוראת את הפוסט שלך ושומעת שהימים שלך בשירות הצבאי חשוכים...נשמע שאת מרגישה אולי חסרת אונים מול הסבל שאת מרגישה והתמודדות איתו אולי מייאשת. מתארת לעצמי שאולי את מרגישה מותשת לפעמים מהדיכאונות והחרדות...וכאילו זה לא מספיק, מי שצריך לעזור כמו לא שומע ולא רואה את האמת.
יקרה, בתגובות שיתפת את הקושי לספר ולהיחשף...נראה שהמילים שלך כאן מובאות בהרבה אומץ וכוח, כמו הושטת יד לעולם ורצון ליצור לך מציאות אחרת, וזה לא מובן מאליו למצוא את הכוחות והכנות לנסות ולהדליק לך את האור..
אם את מרגישה שאת יכולה אל תשארי עם זה לבד...
מזמינה אותך אלינו לצ'ט אנונימי של סה"ר - סיוע והקשבה ברשת בלינק למטה.
צ'ט בו תוכלי לשתף ולהביא מה שתבחרי.
נהיה שם עבורך לתת כתף ולהקשיב ללא שיפוטיות, ואולי נוכל לחשוב יחד כיצד לסייע.
בנוסף, קיימת אפשרות לפנות ל קצינת פניות הציבור: מספר טלפון 1111 שלוחה 5, במצבים של קושי נפשי וכשאין סיוע מהמפקדים או תור נגיש לקב"ן.
מחכים לך וכאן בשבילך,
מתנדבת סה"ר

שואל השאלה:
תודה לכולם על התגובות, הלכתי לשיחה עם המ"פ שלי והיא חדשה אצלנו והיא לא מכירה את המצב כל כך, סיפרתי לה הכל ושהקבנית לא עזרה והיא דאגה שעל הבוקר יסיעו אותי לקבן אחר, הם אמרו לע שהם יעשו הכל כדי שהחצי השני של השירות שלי יראה אחרת ולא רע כמו הראשון ושאני לא צריכה לחוות מה שכרגע אני חווה, ושלצבא יש הרבה יותק מה לתרום לי ולי יותר לצבא. נתנו לי 3 גימלים ואני עכשיו נחה בבית קצת וכשאחזור יש לי עוד שיחות. תודה על התמיכה והכוח להמשיך

מעולה אני שמח לשמוע שהסתדר ! :) בהצלחה

מעולה! איזה יופי