48 תשובות
שאני מוקפת בהרבה אנשים
אנונימית
ביותר
אני לא מאובחנת אבל אני מרגישה ממש בלחץ עם הרבה אנשים
שאני מוקפת בהרבה אנשים, כי כולם מדברים עם כולם ואני מרגישה לא קשורה ובקבוצה קטנה יותר קל להתחבר ולדבר עם האנשים
כשאני עם הרבה אנשים. חד משמעית.
בדרך כלל ההרגשה משמעותית יותר כשיש מסביבי הרבה אנשים
פחות אנשים
אנונימית
שואל השאלה:
אבל כשאתם עם הרבה אנשים אז תשומת הלב פחות ממוקדת עליכם
זה אמור לגרום לפחות חרדה, לא?
אבל כשאתם עם הרבה אנשים אז תשומת הלב פחות ממוקדת עליכם
זה אמור לגרום לפחות חרדה, לא?
אנונימית
ביותר
שואל השאלה:
אשמח אם תנסו להסביר את ההבדל בין התחושות בשני המצבים
אשמח אם תנסו להסביר את ההבדל בין התחושות בשני המצבים
אנונימית
לא יודע אבל לפעמים כשאני נכנס לבית סםר ואני יודע שאני אתקל באנשים מתחיל לי חרדה ואני הולך לשירותים
כל עוד יש אנשים שהם לא הרבה בדביבות ה3-4 ומעלה מתחיל לי החרדה
כל עוד יש אנשים שהם לא הרבה בדביבות ה3-4 ומעלה מתחיל לי החרדה
אנונימי
אני לא מאובחנת עם חרדות, אבל כשיש הרבה אנשים - הרבה יותר קשה לדעתי, אני מרגישה שכולם מסתכלים עליי או שאני מרגישה לא קשורה.
^^^^^זה פשוט גורם לי להרגיש לבד ואני מתחילה להרגיש שאנשים מסתכלים עליי ושופטים אותי כי אני לבד אבל כשאני עם אחרים אני יכולה קצת לדבר ולנסות להיפתח אני עדיין ממש לחוצה אבל פחות
פחות
אני לא מאובחנת אבל כשיש לידי אנשים גם מהכיתה ושהם לא חברים שלי אז אני מתחילה להילחץ ולעשות קליקים עם האצבעות
כשיש מעט אנשים אז לרוב זה אלו שבוחרים להיות איתי ואני ב"חבורה" אבל כשאני עם הרבה אז כולם בזוגות או חבורות ואני תמיד יוצא שלבד... זה מביך, מציק ומעצבן ומפחיד ו...
^^גם אני עושה ככה
כשאני מוקפת בהרבה אנשים
בפחות אנשים
זה שונה אצל כל אחד ....
יש אנשים גם שהם עשו טיפול אז זה כבר לא אותו מצב כמו פעם
יש אנשים גם שהם עשו טיפול אז זה כבר לא אותו מצב כמו פעם
כשאני מוקפת בהרבה אנשים
אבל זה משתנה אצל כל אחד, אצלי ספציפית זה עם הרבה אנשים
אבל זה משתנה אצל כל אחד, אצלי ספציפית זה עם הרבה אנשים
כשיש הרבה אנשים יותר מפחיד
נראלי שפחות אנשים אבל זה יותר תלוי מי אלה
כשיש יותר, בקשרים של 'אחד על אחד' יותר קל לי, אני מרגיש את הבנאדם שמולי בצורה יותר אישית.
כשיש הרבה אנשים אני מרגיש שאני לא יודע מה לעשות ושחנוק לי וכל מיניי שיט כזה אז אני מתחרפן וזה... חחח
כשיש הרבה אנשים אני מרגיש שאני לא יודע מה לעשות ושחנוק לי וכל מיניי שיט כזה אז אני מתחרפן וזה... חחח
כשיש הרבה, אני שונאת מקומות עם המון אנשים.
פחות
פחות, יש יותר תשומת לב עליי
אצלי תלוי מי האנשים ואיפה אני נמצאת איתם
תלוי אבל יותר פחות כי אז יש יותר סיכויים שמישהו יפנה אליי
שאני למשל בבית ספר אז במסדרונות אני מרגישה שכןלם צופים בי ומדברים על מה שאני עושה וצוחקים עליי
אז שיש הרבה
אז שיש הרבה
אנונימית
יותר
אנונימית
אני יכולה להגיד שיש אנשים שמלחיץ לדבר איתם באופן אישי אבל אצלי זה יותר מתבטא במקום עם הרבה אנשים/מקום ציבורי(:
הרבה אנשים!
אני לא מאובחנת אבל זה תלוי בסוג האנשים. אם זה הרבה אנשים בכל מקרה אהיה בלחץ, אבל אם זו קבוצה קטנה של אנשים שאני מכירה לא אהיה ממש בלחץ, אולי ממש טיפה. (למרות שבקבוצה שאני לא מכירה כן אהיה)
בשני המצבים אני מרגישה המון לחץ, אבל כשאני עם פחות אנשים שאני לא מרגישה איתם נוח- זאת אומרת אנשים שהם לא אחותי, אמא שלי או שתי החברות הכי טובות שלי, אני מרגישה הרבה יותר לחץ כי שמים לב אליי יותר. כשאני עם יותר אנשים אני יכולה לנסות להרגיע את עצמי שאף אחד לא שם לב לילדה כמוני ואף אחד לא יקשיב לשטויות שלי ושאני "שקופה".
בהרבה אנשיםם
אני מאבדת את עצמי
אני מאבדת את עצמי
שואל השאלה:
^^תיארת בדיוק את התחושה שלי
^^תיארת בדיוק את התחושה שלי
אנונימית
בהרבה אנשים
בפחות כי אז צריך יותר לדבר ולחשוב על מה להגיד וזה מלחיץ
גם וגם.
ביותר אנשים
אני תמיד בחרדה
בהרבה אנשים
חד משמעית פחות אנשים. במצב כזה אני כמו על הבמה, תשומת לב של אנשים הרבה פעמים מופנית אלי.
כשיש הרבה אנשים, אני עדיין מרגיש אי נוחות אבל אני כאילו "מתמוסס" בהמון ונהיה שקוף ככה שאני מרגיש בלתי נראה.
כשיש הרבה אנשים, אני עדיין מרגיש אי נוחות אבל אני כאילו "מתמוסס" בהמון ונהיה שקוף ככה שאני מרגיש בלתי נראה.
שואל השאלה:
^גם אני ככה בדיוק
^גם אני ככה בדיוק
אנונימית
תלוי אם אני מכיר אותם ומה הקשר שלי עם אותם אנשים. בהנחה והשני המצבים אני לא מכיר אז כשיש פחות.
גם גם, כל עוד אני עם עוד בן אדם ולא לבד זה מלחיץ אותי
אנונימי
הרבה אנשים
באותו הנושא: