מצב נפשי מעורער- מישהו חווה את אותו הדבר שאני חווה בזמן האחרון ויכול להגיד לי אם יש לזה שם כלשהו או הגדרה?

לא יודע איזה שם לתת לזה, נשמע כמו פחד מהמוות או מהסוף.
אני ממליץ לדבר על זה עם איש מקצוע שבאמת יודע איך לטפל בבעיה.

אני ממש מזדהה המחשבה על זה עושה לי נורא מאז שאני קטנה, ובזמן האחרון זה יותר בכיוון של מה סיפרת. אני באמת לא יודעת מה לעשות עם זה. אני פשוט משתדלת לחשוב על ההווה ועל כמה שטוב לי

אני לא ממש יכול לעזור כי אני לא מבין בזה
אם את רוצה לדבר בפרטי אם זה יעזור לך
עצה שלי רציני לכי לפסיכולוג

שואל השאלה:
זה לא עובר ובחודשים האחרונים זה רק מחמיר יותר ויותר
זה התחיל במחשבות על הפחד מהמוות של הקרובים אליי והגיע לנקודה הזו לצערי

גם נחמד שסוף סוף יש מישהו שמבין את זה בלי שאני אשאל והובך ולרוב לאנשים אין תשובה כי הם לא יודעים בעצמם, זה פשוט נחמד ופשוט תחשבי על ההווה ותזכרי שיש עוד אנשים כמוך, את לא מבינה כמה זה עשה לי טוב לדעת שאני לא לבד. כאילו תמיד ידעתי שלאנשים יש את זה אבל לא חשבתי שברמה שכזו וברמה של להסביר איך אני מרגישה כמעט מדוייק. היו כמה דברים שלא קורים לע אבל עדיין

לא יודעת איך להתחיל ולא יודעת איך לעזור אבל יש לי כמה דברים להגיד.
כן כל אחד מגיע לשלב בחיים שהוא מתחיל לחשוב על המוות מכל מיני סיבות שונות -
אבל כשחושבים על זה ללא הפסקה, לא פעם ב... אלא תקופה ארוכה זאת בעיה.
אני אישית לעולם לא חוויתי מה שאת חווה ברגע זה אלא רק לכמה רגעים קצרים אבל אני יכולה להניח שיש לך פחד מהמוות.
אני רק רוצה להגיד לך שנכון, זה מפחיד כי אנחנו מול המוות זה חסר אונים.
המוות יכול להגיע כל רגע,
לקרובים שלנו ואלינו * אבל *
ברור לי שאת רוצה לחיות בגלל זה את מפחדת מהמוות - מה שנראה הסוף לנו.
אף אחד לא יודע אם המוות הוא הסוף - זה מה שגורם לי לא לפחד ממנו.
את רוצה לחיות -
אבל לחיות עם פחד מהמוות בכל רגע נתון זה לא באמת נקרא חיים- זה רק בזבוז רגעים.
לחשוב על זה ש"מחר אני יכולה להידרס" "אולי יתגלה לה מחלה סופנית עוד כמה שנים" כל מיני דברים כאלה שמגיעים למוות כל כך הרבה לא יגרום לך לעשות מה שאת הכי רוצה - לחיות אלא רק לבזבז את זמנך.
אולי זה שהמוות לא הסוף בוודאות יכול לגרום לך להפסיק לפחד פחות.
חייבת להגיד שהקיום שלך לא חסר משמעות.
קודם כל כמו שאמרה אנג'ל אם את כאן, יש סיבה לכך- הקיום שלך הוא משמעותי.
עכשיו אתן לך גם סיבה למה -
את גורמת לקרובים אלייך לשמוח.
אני בטוחה גם שעזרת לעוד אנשים שהם לא בהכרח קרובים אלייך, באמת עזרת להם - עוד סיבה למה הקיום שלך משמעותי :)
יש כמובן עוד.. נתתי כמה כדי שתביני שהקיום שלך באמת משמעותי בשביל אנשים מסויימים - עכשיו רק תורך להבין שהוא באמת כזה.
אני יכולה להמליץ לך ללכת לפסיכולוג
ולהתחיל להבין שהמוות הוא חוסר ידיעה גם כי לא יודעים מתי ואיך הוא יגיע וגם כי לא ידוע אם הוא הסוף בכלל ואם הוא הסוף, לא עדיף לחיות בלי דאגות ממנו?
תחייה את חייך, תשמחי, תנצלי אותם כמה שיותר כי את לא באמת יודעת מה יקרה אחרי.
לגבי הפחד מזה שהקרובים ימותו -
כן, זה מפחיד בהחלט..
זה משהו שאני נורא מזדהה איתו אבל משתדלת פחות לחשוב עליו.
כן זה קשה אבל עדיף פשוט להיות איתם, לחיות את הרגע איתם ולא לסבול מהמחשבה שהם ימותו בסופו של דבר.
פשוט לחיות את הרגע -
כמה שאפשר.
אני יודעת שאני לא עוזרת -
כי אין לי באמת מושג איך.
יש מעברי חצייה, יש בדיקות שיכולות להציל חיים ועוד ככ הרבה דברים שעוזרים לנו לחיות עוד קצת- לחיות יותר.
אולי לעשות בדיקות סתם ככה לבדוק שאין לך כלום יעזרו לך.
אי אפשר באמת למנוע מהמוות להגיע אבל אפשר לעשות דברים שאולי, אולי יצילו חיים.
אני אגיד לך משהו -
אני לא מאמינה שהמוות זה הסוף, אני חושבת שזה הרבה יותר גדול מזה.
אין הוכחות לזה שזה הסוף או לא - אבל עדיף באמת לא לבזבז כל נשימה ונשימה על מחשבות על משהו לא ידוע.
שוב אגיד את זה - אני מציעה לך לפנות לפסיכולוג.
מצטערת שלא הצלחתי לעזור,
בסוף רק את תוכלי לעזור לעצמך בהפנייה של כמה דברים.
שיהיה לך לילה טוב 3>>>

היי אנונימית,
קוראת את מה שאת כותבת ומבינה מה שעובר על ליבך,
יכולה לתאר לעצמי כמה מציף זה יכול להיות כשהדאגות והחששות משתלטים עליך בלי שתצליחי לקחת את המושכות לידיים ולהתגבר עליהם.. נשמע שאת חסרת אונים ואינך מבינה למה זה קורה דווקא לך.. כאילו את חיה עם צל של פחד שמלווה אותך ביום יום.. כמה קשה זה יכול להיות..
יקרה, נדמה שאת מחפשת מישהו לדבר איתו.. מישהו שאולי ירגיע ויגיד את המילה הנכונה שאולי תיתן ולו במעט, נחמה קטנה.. אני רוצה לספר לך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואני מזמינה אותך להיכנס לצ'אט האנונימי שלנו ולהמשיך לשתף.. בקצב שלך.. אנו נהיה שם לאוזן קשבת וכתף תומכת..
מחכים לך,
מתנדבת סה"ר