אני חווה התמוטטות נפשית כבר הרבה זמן

להתחיל עם פסיכולוג, נכון אולי את לא יכולה לספר אבל עם הזמן את תוכלי, או שעם אמא שלך שאין בן אדם יותר קרוב מאמא אז תתחילי לספר כי זה כבר הרבה זמן ככה ומשפיע לרעה וזה לא טוב, ובתכלס כל תקופה תעבור רק לא יודעים מתי

תנסי לפרוק לאנשים באנונימיות. מניסיון הא ה יותר קל ואם תחליטי שאת רוצה את זה אני כאן.

שואל השאלה:
אני לא יכולה לספר לאמא, לה בעיקר קשה לי
אני מרגישה ממש מרוחקת ממנה בשנה האחרונה
זה גם חלק מהבעיה שלי..
ופסיכולוג זה דרך ההורים, אני מתביישת לבקש מהם את זה אני חודבת שהם לא יודעת שאני חווה את זה
הם חושבים שאני חזקה

שואל השאלה:
"כל האמת בפרצוף" אני כבר כל כך הרבה זמן מדברת רק עם עצמי וזה כבר לא עוזר לי..

שואל השאלה:
אני לא יכולה, זה דברים שמביך אותי שאנשים ידעו
אני באמת לא יודעת מה לעשות אני באמת עומדת לאבד את זה

תקשיבי ברגע שאת תפרקי את תרגישי הרבה יותר טוב מניסיון וכן הרבה דברים מביכים ולא נעימים קרו לי ולאנשים אחרים אבל אם לא תפרקי למישהו את תתחרפני. ממליצה לך לנסות לפרוק למישהו באמת הזה כי אם אנשים פה לא מכירים אותך הם לא יכולים לשפוט אותך על שום דבר

שואל השאלה:
אני יודעת אבל אני לא מסוגלת לדבר על זה עם כל בן אדם זה קשה לי שמישהו ידע את זה עלי
ואני באמת מתחרפנת
האמת שזה לא כל הזמן הזה ככה, יש תקופות קטנות קצת יותר טובות אבל אני לא יודעת איך להסביר את התחושה של התיסכול אפילו ומאיפה להתחיל

מבינה אותך לגמרי. רוצה לעבור לפרטי? אני לא אבקש ממך לפתוח מה שאת לא רוצה לפתוח. סתם לדבר כי גם משעמם לי רצח

את תהיי צריכה להוציא את זה מתישהו. אין בושה בלבקש עזרה ממישהו