עוד מישהו מכיר את ההרגשה הזו של לקום בבוקר ולגלות שלאף אחד לא אכפת ממך

כל יום

וואלה למזלי אנשים אוהבים אותי כי אני חברותי ולא שיפוטי וזורם

אנשים בסטיפס בי לייק:

כן ובגלל זה אני כבר לא מתרגשת מאף אחד מי שרוצה לכתוב שיכתוב חרא על כולם

שואל השאלה:
למאו הרגע הזה שאני לא שופט בן אדם שעומד מולי

שואל השאלה:
לאא אבל זה ממש אין חברים אין כלום אפילו יש מצב

כן אני מכירה לצערי
וזה כואב לחשוב על זה כמה שנים הייתי ככה ועד לא מזמן
המצב השתפר והכרתי אנשים מכאן שבניגוד ל"חברים" שלי זוכרים שאני קיימת

שואל השאלה:
כןן חחח לי אין לא את זה ולא את זה

טוב אלה לא באמת חברים אלה אנשים שמדברים איתי כשהם צריכים משהו
טעות שלי
אלה סתם אנשים שאני במקרה מכירה

פשוט תהיו חברותיים רגישים ומגניבים ואני בטוח שלאנשים יהיה אכפת ממכם ותהיו נחמדים

אז תתחיל לדבר עם אנשים מכאן יש כאן כאלה שהם באמת נחמדים
גם אני כמה שנים הייתי לגמרי לבד ואז הכרתי אנשים ונפגעתי וזה נגמר
ואז הכרתי מכאן והם הרבה יותר נחמדים מכל בן אדם שאי פעם הכרתי

שואל השאלה:
זה מה שאני עושה -_-

אז זה טוב
ונפש סקרנית
יש הרבה דברים שקשה או בגבול הלא אפשרי לשנות כמו ביישנות ודברים כאלה
וביישנות זה דבר רע שלא משנה כמה מגניב חברותי ונחמד אתה זה כמו כלא
שעוצר אותך מלבטא את עצמך

בישביל זה אני פתחתי ביטחון עצמי ככה שאם אני מרגיש רגשות למישהו אין לי בעיה לשאול אותו אם הוא אוהב אותי

שואל השאלה:
יש לי ביטחון גם

יאפ אבל לא אכפת לי כי אני לא מצפה שיכתבו לי משהו