זה מתקרב. אני חייבת עזרה!

אוקי. זה באמת מתקרב. סוף השבוע!
היום יום חמישי והשעה 21 בליילה.
אני לא אוהבת סופי שבוע הם מדכאים אותי מאוד שישי שבת אני כול הזמן בוכה
תבינו אני דתיה וביום שישי ההכנות בעיצומן.
אני לא מתעצלת. את העבודות שלי אני מסיימת מהר ולולאי כול המתח שהיה בבית (זאת גם הסיבה שאני לא אוהבת סופי שבוע). היינו מכניסים את שבת כמה שעות לפני וגם מספיקים להרוויח שנצ.
ביחוד כשעכשיו היא נכנסת מאוחר.
אבל זה ממש לא ככה כול ההכנות הם בריב צעקות ופגיעות
אמא שלי- עייפה מהחיים. בן אדם מדהים! קמה ב8 ומתחילה בהכנות. כול השיש הולך לה כל בישולים ונקיונות. היא אחת כזאת שלא נחה! לא יושבת רק עומדת מסדרת מבשלת מנקה לא נותנת לעצמה מנוחה. (ומתלוננת על זב בלי סוף)

אבא שלי- אדם עצבני מטבעו! אוגר ואוגר כול השבוע וביום שיש מוציא עלינו הכול! אני אישית לא מסתדרת איתו.

אח שלי- עדין ילד.. בן 16 לומד בפנמייה ילד נמרץ וחסר מעצורים וכבוד! משגע את כולם בבית. לא עושה כלום לא מגיש עזרה ורק חופר לכולם.

ואני- ( אני גדולה מאחי!) עוזרת לאמא שלי להכניס את השבת מנסה לא לריב עם אבא שלי ומאוד מאוד!! משתדלת לא להתייס לאח שלי (לא קל בכלל).

מה שהופך לבלאגן אחד גדול!! ענק!! ומגעיל!!
כול סוף שבוע אני נכנסת לדיכאון!.
ולמה רק בסוף השבוע.. כי בשאר הימים אני עובדת מהבוקר עד הליילה בקושי בבית. אמא בעבודה. אבא בעבודה ואחע בפנמיה.
מרוחקים אחד מהשני. ככה הכי טוב!!

איך אני עוברת עוד סופש כזה?? השבוע הוא קצר! כול 5 ימים מגיע הסוף שבוע!