10 תשובות
זה בול מה שקורה לי אבל אחד לאחד
אני מציעה שתדברי על זה עם ההורים שלך,
שיבינו עם מה את מתמודדת וינסו לעזור לך.
שיבינו עם מה את מתמודדת וינסו לעזור לך.
שמעי אצלי אותו דבר אני גם ממש בררנית באוכל וזה די טוב שהם זרקו את המשקל זה לטובתך אני ניסיתי לשנות את התזונה שלי ולא הצלחתי ובכל זאת אני לא נשקלת אף פעם מפחדת מהמשקל תאמיני לי את לא צריכה לדעת מספר את צריכה לראות במראה אם את אוהבת את הגוף שלך
היי אהובה. קודם כל להיות בשליטה זה דבר טוב, אבל להיות בשליטה יותר מדי זה אף פעם לא טוב - לא רק באוכל.
אם ירגיע אותך לדעת מה המשקל, אני מציעה שתבקשי מההורים לקנות משקל חדש או לחילופין אם את יכולה ללכת לקנות בעצמך. אם שניהם לא אופציה, פעם בשבוע-שבועיים יכולה ללכת להישקל בקופת החולים או אצל חברה.
בהמשך להפרעה - משהו שאת צריכה לטפל בו. טוב שאת מודעת לעצמך, תתחילי בקטן, לאט לאט. תבני לך תפריט מסודר. יש תזונאית מסובסדת מקופת חולים, את יכולה גם ללכת אליה והיא תעזור לך.
לקח לי שנים להבין את המונח "משקל זה רק מספר" - אבל בסוף הבנתי. שהגוף יכול להיראות יפה גם במשקל שנחשב יחסית גבוה, והגוף יכול להיראות רע גם במשקל יחסית נמוך.
אם את אוהבת את הגוף שלך (לא מבחינת מראה, מבחינת דאגה לעצמך) - את צריכה לתת לו מה שהוא צריך ואם את רוצה לחטב אותו. המשקל כשהוא נסתר מעינייך יהיה לך יותר קל עבור הדרך שלך, כי את תראי שיפור בעצמך גם בלי כל המספרים.
מאמינה בך! בהצלחה אהובה!
אם ירגיע אותך לדעת מה המשקל, אני מציעה שתבקשי מההורים לקנות משקל חדש או לחילופין אם את יכולה ללכת לקנות בעצמך. אם שניהם לא אופציה, פעם בשבוע-שבועיים יכולה ללכת להישקל בקופת החולים או אצל חברה.
בהמשך להפרעה - משהו שאת צריכה לטפל בו. טוב שאת מודעת לעצמך, תתחילי בקטן, לאט לאט. תבני לך תפריט מסודר. יש תזונאית מסובסדת מקופת חולים, את יכולה גם ללכת אליה והיא תעזור לך.
לקח לי שנים להבין את המונח "משקל זה רק מספר" - אבל בסוף הבנתי. שהגוף יכול להיראות יפה גם במשקל שנחשב יחסית גבוה, והגוף יכול להיראות רע גם במשקל יחסית נמוך.
אם את אוהבת את הגוף שלך (לא מבחינת מראה, מבחינת דאגה לעצמך) - את צריכה לתת לו מה שהוא צריך ואם את רוצה לחטב אותו. המשקל כשהוא נסתר מעינייך יהיה לך יותר קל עבור הדרך שלך, כי את תראי שיפור בעצמך גם בלי כל המספרים.
מאמינה בך! בהצלחה אהובה!
שואל השאלה:
נערה שורדת^
ההורים שלי לא מבינים כלום... היום בבוקר הרגשתי נורא ולא רציתי לצאת מהמיטה, וגם כאב לי הראש מאוד והם הכריחו אותי לצאת איתם לטייל באיזה יער, והתעלמו מזה שאמרתי שממש כואב לי הראש. בתחילת הנסיעה באוטו פשוט התחלתי לבכות ולא היה להם אכפת. אמא שלי פשוט אמרה לי "איזה אמא רעה אני נכון"(כאילו בזלזול) ואבא שלי אמר שטויות על דת(מתנצלת למאמינים, לא בכוונה לפגוע)
הנקודה היא שלא אכפת להם. וזה בכל דבר. וכרגע כל מה שאני מסוגלת לחשוב עליו זה אם עליתי יותר מדי בזמן שלא בדקתי את המשקל שלי.
נערה שורדת^
ההורים שלי לא מבינים כלום... היום בבוקר הרגשתי נורא ולא רציתי לצאת מהמיטה, וגם כאב לי הראש מאוד והם הכריחו אותי לצאת איתם לטייל באיזה יער, והתעלמו מזה שאמרתי שממש כואב לי הראש. בתחילת הנסיעה באוטו פשוט התחלתי לבכות ולא היה להם אכפת. אמא שלי פשוט אמרה לי "איזה אמא רעה אני נכון"(כאילו בזלזול) ואבא שלי אמר שטויות על דת(מתנצלת למאמינים, לא בכוונה לפגוע)
הנקודה היא שלא אכפת להם. וזה בכל דבר. וכרגע כל מה שאני מסוגלת לחשוב עליו זה אם עליתי יותר מדי בזמן שלא בדקתי את המשקל שלי.
ההורים שלך עשו דבר מאוד נכון לדעתי.
מה שחשוב זה לא המספר שעל המשקל, אלא איך שהגוף מרגיש ומה העיניים רואות במראה.
מה שחשוב זה לא המספר שעל המשקל, אלא איך שהגוף מרגיש ומה העיניים רואות במראה.
אמא שלך אמרה לך את זה כי היא בטוחה שהיא עושה את הדבר הנכון למענך והיא יודעת שאת לא רואה את זה כרגע
שואל השאלה:
אבל קשה לי להבין שמשקל זה רק מספר... ואני לא יודעת למה זה כל כך מציק לי
זה אפילו לא עד כדי כך גרוע כדי לקרןא לזה הפרעות אכילה ויש לי בעיות אחרות גדולות הרבה יותר... יש לי פסיכולוגית ואם אני אספר לה היא תתמקד רק בזה ואז לא יהיה לי האומץ לספר לה על הדברים הגדולים יותר והחשובים יותר.
ולהישקל בדרך כלל כן מרגיע אותי... רק לדעת מה המצב. אבל כאילו, אם אני אראה שאני מעל המשקל שהרשיתי לעצמי, אני ארגיש רע אבל לא בכל המקרים אני אעשה משהו קיצוני(לדוגמה לא אןכל להרבה זמן או אקיא בכוונה). אבל עכשיו כשאני לגמרי לא יודעת, אני כל הזמן מרגישה רע וכל הזמן מרגישה שאני צריכה להפסיק לאכול למרות שיכול להיות שבכלל ירדתי במשקל ואני במשקל נמוך מדי אז אני יכולה לתת לעצמי לאכול... וזה מתסכל אותי כל כך
לבנות תפריט זה גם לא אופציה... זה גןרם לי להיות אובססיבית לגבי קלןריות. אם אני אתכנן מראש מה לאכול, אני אתחיל לספור קלוריות. ואתחיל להגיע לגירעון קלןרי גבוה מדי... היו לי חוויות לא נעימות עם זה בעבר והפסקתי לבד.(טוב, בעזרת קצת עצה מחברים)
אבל קשה לי להבין שמשקל זה רק מספר... ואני לא יודעת למה זה כל כך מציק לי
זה אפילו לא עד כדי כך גרוע כדי לקרןא לזה הפרעות אכילה ויש לי בעיות אחרות גדולות הרבה יותר... יש לי פסיכולוגית ואם אני אספר לה היא תתמקד רק בזה ואז לא יהיה לי האומץ לספר לה על הדברים הגדולים יותר והחשובים יותר.
ולהישקל בדרך כלל כן מרגיע אותי... רק לדעת מה המצב. אבל כאילו, אם אני אראה שאני מעל המשקל שהרשיתי לעצמי, אני ארגיש רע אבל לא בכל המקרים אני אעשה משהו קיצוני(לדוגמה לא אןכל להרבה זמן או אקיא בכוונה). אבל עכשיו כשאני לגמרי לא יודעת, אני כל הזמן מרגישה רע וכל הזמן מרגישה שאני צריכה להפסיק לאכול למרות שיכול להיות שבכלל ירדתי במשקל ואני במשקל נמוך מדי אז אני יכולה לתת לעצמי לאכול... וזה מתסכל אותי כל כך
לבנות תפריט זה גם לא אופציה... זה גןרם לי להיות אובססיבית לגבי קלןריות. אם אני אתכנן מראש מה לאכול, אני אתחיל לספור קלוריות. ואתחיל להגיע לגירעון קלןרי גבוה מדי... היו לי חוויות לא נעימות עם זה בעבר והפסקתי לבד.(טוב, בעזרת קצת עצה מחברים)
אבל את מבינה את זה שאת נערה צעירה בת 15 שעוד צריכה לגדול ולהתפתח ? ליצור חיים מהבשר שלך בבוא היום אם תרצי ?
זה לא הגיוני לדרוש מהגוף שלך ליצור יש מאין. והמספר הזה - באמת חסר משמעות.
את יכולה לעלות 5 קילו ולא לראות את זה במראה.
יותר מזה, אני יכולה להביא לך שק של 5 קילו ולתת לך לנחש איזה משקל את מרימה - הסיכויים שתתני תשובה נכונה ממש ממש נמוכים.
אז את מבינה כמה המספר הזה חסר משמעות ?
זה ממש ממש לא צודק לעשות לגוף שלך נזק בעתיד חלילה רק כדי להתאים לדמות שאת רוצה על הנייר.
אני אישית שקלתי פעם 40 קילו. משומן וקצת שריר. ההיקפים שלי היו "מושלמים" אבל לא הייתי בריאה.
היום אני שוקלת 53. משריר וקצת שומן. ואני אוכלת. אוכלת המון ומתפנקת כי זה חלק מהנאות החיים. ואז אני מתאמנת וההיקפים שלי זהים. משריר.
תקדישי לגוף שלך את אותה עקשנות רק במקום טוב. אני מבטיחה לך שאין מצב שאת לא תיהיי מרוצה.
זה לא הגיוני לדרוש מהגוף שלך ליצור יש מאין. והמספר הזה - באמת חסר משמעות.
את יכולה לעלות 5 קילו ולא לראות את זה במראה.
יותר מזה, אני יכולה להביא לך שק של 5 קילו ולתת לך לנחש איזה משקל את מרימה - הסיכויים שתתני תשובה נכונה ממש ממש נמוכים.
אז את מבינה כמה המספר הזה חסר משמעות ?
זה ממש ממש לא צודק לעשות לגוף שלך נזק בעתיד חלילה רק כדי להתאים לדמות שאת רוצה על הנייר.
אני אישית שקלתי פעם 40 קילו. משומן וקצת שריר. ההיקפים שלי היו "מושלמים" אבל לא הייתי בריאה.
היום אני שוקלת 53. משריר וקצת שומן. ואני אוכלת. אוכלת המון ומתפנקת כי זה חלק מהנאות החיים. ואז אני מתאמנת וההיקפים שלי זהים. משריר.
תקדישי לגוף שלך את אותה עקשנות רק במקום טוב. אני מבטיחה לך שאין מצב שאת לא תיהיי מרוצה.
שואל השאלה:
^^^
תודה קודם... תודה לכולכם כל מי שהגיב
גם אני, בפעם האחרונה ששקלתי את עצמי הייתי 40.7 קג, וגם אצלי בגלל האכילה הבררנית היה הרוב שומן ומעט שריר.
ואני יודעת שלדוגמה 53 כמו שאמרת זה יותר בריא לי ויותר טוב לי במיוחד שזה יותר שריר וקצת שומן, אבל המחשבה שאני אגיע ל50... אני לא מסוגלת להתמודד עם זה(אף פעם לא הייתי מעל 50 קג בחיים)
ועוד זה שאני שוקלת מעט מדי אבל הרבה שומן ומעט שריר, זה גורם לצורה של הגוף להיראות נורא בעיני אז אני יורדת עוד ואז זה נהיה גרוע יותר...
בכל מקרה, תודה, עזרת לי מאוד(כולכם עזרתם), ואני באמת לא יודעת מה אני הולכת לעשות אבל אני אנסה.
^^^
תודה קודם... תודה לכולכם כל מי שהגיב
גם אני, בפעם האחרונה ששקלתי את עצמי הייתי 40.7 קג, וגם אצלי בגלל האכילה הבררנית היה הרוב שומן ומעט שריר.
ואני יודעת שלדוגמה 53 כמו שאמרת זה יותר בריא לי ויותר טוב לי במיוחד שזה יותר שריר וקצת שומן, אבל המחשבה שאני אגיע ל50... אני לא מסוגלת להתמודד עם זה(אף פעם לא הייתי מעל 50 קג בחיים)
ועוד זה שאני שוקלת מעט מדי אבל הרבה שומן ומעט שריר, זה גורם לצורה של הגוף להיראות נורא בעיני אז אני יורדת עוד ואז זה נהיה גרוע יותר...
בכל מקרה, תודה, עזרת לי מאוד(כולכם עזרתם), ואני באמת לא יודעת מה אני הולכת לעשות אבל אני אנסה.
באותו הנושא: