כתבתי משהו תראו

אני לא אוכל לראות אותה יותר. אף פעם. וזה כל כך מתסכל. לדעת שאין לי שליטה על זה. ועוד כמה שנים היא תהיה רק זיכרון. זיכרון רחוק. עברנו כל כך הרבה. אבל לא מספיק. יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לדעת. כל כך הרבה דברים שרציתי להגיד. ולא אמרתי. כי חשבתי שיהיה לנו נצח. לא חשבתי שזה באמת יכול להגמר. אבל זה נגמר. ואין דרך חזרה. רק זכרונות. והרבה געגוע.