נמאס לי, נמאס לי מהחיים האלה

אני לא רוצה יותר אני לא מסוגלת להחזיק בזה יותר נמאס לי להסתכל במראה ולבכות, אתם יודעחם מה עזבו לבכות נמאס לי לברוח מהמראה כדי לא לבכות בגלל המראה שלי נמאס לי להתקלח בדמעות נמאס לי להתחמק ממפגשים בבריכה כדי שאפחד לא יראה אותי בבגד ים, נמאס לי לתרץ למשפחה שלי תירוצים של למה אני צריכה להיכנס לבריכה עם מכנס וחולצה, נמאס לי לאהוב דברים ודמויות שאף אחד לא אוהב כי אני מבינה מה זה שאף אחד לא אוהב אותך, נמאס לי להאמין בדברים על טבעיים כי זה לפחות נותן לי תקווה, נמאס לי לשקר להורים שלי שאני מדברת בטלפון עם חברים שלי שבעצם כולם מזויפים ואני בכלל באינסטגרם משקרת לאנשים שאני שמחה ואוהבת את עצמי ולא שמה על אף אחד, נמאס לי להסתכל על עצמי ולהגיד " תפסיקי לאכול יא שמנה" נמאס לי להסתכל במראה ולהזכר במשפטים פוגעים שאמרו לי, נמאס לי לבכות בשקט כל לילה, נמאס לי להדבק לטלפון ולא לעזוב רק כדי לא לחשוב, לא לחשוב על מה שעובר עליי לא לחשוב על כמה באלי לישון ולא להתעורר ושוב לחשוב שאני יודעת שאין לי אומץ
לעשות את זה, נמאס לי שכבר 3 שנים אני חיה בתוך בור בלתי נראה שאני מפילה את עצמי כל פעם מחדש.
באמת שפשוט נמאס


סליחה על החפירה הייתי חייבת לפרוק :)