ממש קשה לי בצבא ואני כבר כמעט 9 חודשים שם.. המערכת אטומה ומדכאת אותי מה לעשות?

תבקשי לדבר עם קבן

שואל השאלה:
הקבן לא עוזר

למצוא את הדברים החיוביים.. אין מה לעשות לכולם זה קשה.

תצאי מהצבא 21 נפשי.

שואל השאלה:
יש כאלה שממש נהנים שם ..

שואל השאלה:
ההורים שלי לא רוצים שאני אצא כי זה ישפיע לי על העתיד

מה קשה לך? אולי אפשר לפתור את זה.

שואל השאלה:
אנשים מרכלים עליי כל הזמן מאחורי הגב שלי..

איו, למה הם עושים את זה?
תערבי מישהו

לעבור תפקיד, להיות חזקים ולהבין שזה זמני.

זה לא קשור לצבא.. מה הקשר מערכת לזה? זה יהיה בכל מקום.

שואל השאלה:
אין את מי לערב, זה לא כמו בבית ספר שאת יכולה להגיד ליועצת
זה כאילו את נמצאת באי בודד בלי שום יכולת להסתדר

או קבן או לעבור תפקיד

שואל השאלה:
זה כן קשור למערכת כי זאת מערכת נוקשה עם חוקים

אבל זה לא נכון שאין לך עם מי לדבר, תמיד אפשר לפסול תפקיד ולדבר עם אנשים שיעזרו לך.

לכי לקב"ן שיעביר אותך ליומיות.

שואל השאלה:
אני כבר ביומיות ועדיין לא כיף לי..
ולא באלי בסיס סגור לסבול עוד יותר

אז תנסי לעבור תפקיד או בסיס.
ואם את כבר ביומיות זאת סתם התבכיינות. תצאי מהצבא.

שואל השאלה:
זה לא, גם יומיות קשה וגם בסיס סגור. מעצבן אותי שאתה אומר שאני מתבכיינת.

הצבא זה מקום נורא קשה. עד עכשיו היית במערכת החינוך מוגנת, ההורים שמרו עלייך ונתנו לך לגדול בהרגשה בטוחה.

פתאום בום טראח את בת 18 לכי להתגייס ותסתדרי מול טירונות קשה, מפקדות שצורחות עלייך, סיטואציות חברתיות קשות, וליטרלי להיות חייבת לציית לכל דבר, ושיגידו לך מה לעשות כל שניה, אפילו לעשות פיפי נהיה משהו שאת צריכה לבקש.

גם בסדיר את עדיין צריכה למלא הוראות, להתמודד מול מפקדים קשים ורס"רים וחוקים. אז קודם כל תדעי לך שאת נורמלית. זה מעבר ממש קשה, ואנשים רגישים באמת סובלים ממנו.

שמחה לשמוע שיש לך קב"ן, תבדקי אופציה להפגש איתו/ה פעם בשבוע, לדבר, לפרוק.

הייתי מזמינה אותך לדבר איתי בפרטי אבל עדיין אין לי חמישה פרחים או משהו, בכל מקרה, כל הכבוד שאת עוברת את זה, את לא בכיינית, זה באמת קשה. זה ייגמר ואת תצאי מחושלת יותר לעולם. אבל אין ספק שזה קשוח. במיוחד אם יש בנות שמשתמשות באומללות שלהן כדי לרדת עלייך.