אני לא מסוגל לקבל מרות מאז שאני קטן, ואני בצבא כבר ארבעה חודשים ועדיין לא מסוגל לקבל את המערכת

שואל השאלה:
האגו הזה הכי מפריע לי כשנגיד המפקד יחידה שלי ביקש ממני לעשות משהו ואני ממש הרגשתי בנוח להגיד לו בנחמדות שאני מעדיף שלא לעשות את זה, למרות שזה היה משהו ממש קטן, ולמרות שאפילו עשיתי את זה בסוף ולמרות שהוא צודק - פשוט ברגע האמת לא רציתי להרגיש שהוא מחליט עלי

אני בדיוק כמוך רק שאני בשירות לאומי וככה...מצטרפת לשאלה): אישית לי זה ככה כי לא טוב לי שם

שואל השאלה:
האמת שכנראה יותר מדי טוב לי איפה שאני נמצא

אז תגיד להם שיקלו עליך פחות אולי
ותיקח הרבה אוויר
זה גם כי זאת מסגרת חדשה לגמרי בשבילנו

שואל השאלה:
חחח את רצינית? להגיד להם דבר כזה? הם יעיפו אותי מהמקום על טיל מרוב צחוק וביזיון

אז לא יודעת
אתה אומר שטוב לך מידי שם מצד שני אתה לא אוהב את זה? לא הבנתי

שואל השאלה:
אני פשוט אומר שיש לי כנראה בעיה ומחפש פתרון נקודתי

אם אתה מסתדר וזה לא פוגע לך בדברים למה אתה כל כך נחוש להפסיק את זה?
ברור שזאת אולי לא התכונה הכי חיובית בעולם אבל לפי מה שאמרת, אתה מצליח "להתחמק" עם ההתנהגות הזאת. אם הייתי במקומך הייתי ממשיכה עם כל מה שתורם לי. כמובן שאני ארצה להתחמק מתורנויות ואם אראה שלקבוע דיון ופגישה בזמן הזה יפטור אותי מהם אעשה זאת. אם המפקדים מרוצים, ואתה פחות או יותר מרגיש שאתה סוג של מנהל אותם ומשחק עם המערכת שתתאים לך, מה הבעיה? בעיה רק אם אתה הולך נגד המפקדים והם מתעצבנים ונותנים עונשים ומאיימים עם משפט ועושים לך חיים גיהנום בגלל זה.

אם אתה מרוויח- הם לא מתלוננים או עושים רעש ובעיות על זה, ואפילו להפך- אמרת שהם מאוד אוהבים אותך ומכבדים, מה הבעיה עם זה?

עד עכשיו ציינת את היתרונות בהתנהגות הזו, ונראה שהיא באמת עוזרת לך בדברים. אבל מה החסרונות? למה אתה רוצה להפסיק עם זה?