כאלה שיש להם/היה להם חרדה חברתית

אני נהיה ממש קריפי ומובך כזה, אני חושב על כל תזוזה שאני עושה ולאן אני מסתכל, אני מפחד מה חושבים עליי, אם בא אליי חבר הביתה אני מתחיל להילחץ קצת אבל פחות כי הוא חבר שלי לא מישהו זר, כל פעם שאני בא לבית ספר או לכל סיטואציה חברתית הבטן שלי מתחילה להתכווץ כזה ואני מזיע ממש.

החרדה החברתית שלי די קלה, והיא התחילה להתפתח רק לפני שנה ככה שבקושי היו לי סיטואציות שהייתי בהם כדי להסביר לך טוב מה אני מרגישה, אבל אנסה.

בדרך כלל ליד אנשים אני מרגישה חוסר נוחות, אני חושבת על המילים שאני רוצה לומר כמה פעמים לפני שאני באמת אומרת אותם - אני חושבת אם הם מתאימים לסיטואציה, מה יקרה אחרי זה, מה אחרים יחשבו ברגע שאומר את זה - כנ"ל להתכתבות עם אנשים שאני מכירה קצת יותר טוב (לא באינטרנט כמו סטיפס, למרות שגם פה יש לי קצת לחץ ברגע שאני כותבת דברים אבל זה סתם חוסר ביטחון).
אני מתחילה להזיע מעט בבתי השחי וברגליים, ומנסה לעשות כאילו אני מתעסקת בדברים אחרים (אם זה בטלפון, אוכל וכו') ומנסה כמה שיותר לא להשתתף בשיחה כי אני לחוצה שהקול שלי ירעד מלחץ.
האמת שבסטיאציות עם אנשים שאני לא מכירה וכנראה אף פעם לא אפגוש יותר - כמו ברחוב או בקניון - לא ממש אכפת לי איך אני מתנהגת ואני לא ממש לחוצה.

זה די בקצרה מה שאני מרגישה כי אני לא הכי רוצה לחפור.

שואל השאלה:
תודה לכולכם, אתם מדהימים❤
סליחה שלא הגבתי לפני, פשוט לא היה לי בכלל זמן אתמול ולא הספקתי להיכנס לפה.
ו - luckily את ממש לא חופרת, אני דווקא אוהבת שכותבים על זה הרבה, זה יותר עוזר לדעתי. בכל מקרה, ממש עזרתם, ורציתי גם לשאול עוד משהו, אתם מרגישים את החרדה החברתית סביב חברים שלכם שאתם מכירים טוב או סביב אנשים זרים? איפה זה הכי מתבטא? ואולי אם אתם יודעים ממה זה נובע? ממש תודה שוב! :)

שואל השאלה:
וגם יוצא לכם לצחוק על עצמכם? לא יודעת, אני שמה לב שאני כל הזמן צוחקת על עצמי ומנסה להגיד כל הזמן כל מה שאני חושבת, אולי כדי לנסות להקל עלי, אולי כדי לקחת דברים בצחוק כאילו הם לא אמיתיים והכל. שמעתי גם שצחוק זה דרך להחביא חוסר ביטחון. לא יודעת, רק אני ככה?
(הכוונה לצחוק על עצמי ליד אחרים וכל זה)

שואל השאלה:
סליחה על החפירה, אבל אך מישהו יודע גם איך להתמודד אם זה או משהו זה גם ממש יעזור. פשוט זה ממש חשוב לי וקשה ממש לפעמים..

אני מרגישה את זה בעיקר ליד אנשים זרים שאראה בעתיד עוד פעם, כמו שכבר כתבתי, משום מה אני בקושי מרגישה חרדה ליד אנשים שלא אפגוש יותר כמו אנשים ברחוב.
וכן, לפעמים אני גם מרגישה לא בנוח ובלחץ ליד חברים שלי ואנשים שאני מכירה די טוב כמו המשפחה המורחבת.
זה יותר קורה לי בבית ספר מאשר במקומות אחרים.

ואני די בטוחה שאני יודעת ממש זה נובע, האמת שזה התחיל בכיתה ז' בערך שהגיעו ילדים חדשים והם שפטו אחרים די בקלות ובגלל זה התחלתי להרגיש לא בנוח ולחשוב כמה פעמים לפני שאני עושה משהו, לפני זה הייתי ההפך ממה שאני היום - הייתי רועשת ומאלו שבכלל לא שקטים בכיתה.
גם אמרו עליי כמה דברים בגלל זה אז ניסיתי להיות כמה שפחות בולטת.
והאמת שאני באמת לא יודעת איך לטפל בזה, מצטערת.
אני פשוט מנסה להתרגל לזה, הבעיה שלי היא גם שאני לא מספרת להורים שלי על זה ככה שהם לא לוקחים אותי לטיפול כלשהו.
אני בטוחה שאת תוכלי למצוא תשובות יותר טובות לגבי זה (טיפולים וכו') באינטרנט, אולי תנסי לשאול שוב שאלה על זה ואנשים שמבינים בזה יותר יענו לך.

שואל השאלה:
אוקיי תודה ענקית לך! :)) ושיהיה גם לך בהצלחה על זה והכל.. :)

בכיף ובהצלחה לך:)

שואל השאלה:
תודה :)