אני מגזימה לדעתכם? מה אתם חושבים?

שואל השאלה:
כשהחופש הגדול הגיע היא טסה לחו"ל לטיול עם שק"שים ואוהלים בטבע. היא אמרה לי שהיא לא יודעת מתי היא תחזור כי זה טיול ספונטני כזה.
אז כמה ימים אחרי שהיא טסה היא התחילה לסנן אותי, אני הנחתי שהיא כנראה מסננת אותי כי היא רוצה לנתק איתי קשר שוב או משהו כזה אבל ממש דאגתי לה כי היא לא אמרה לי כלום לפני. אחרי בערך חודש וחצי ידיד שלי שאל אותי אם אני והיא רוצות להגיע לאיזה מפגש עם חברים, אמרתי לו שהיא עדיין לא חזרה והוא אמר לי "בטח שכן, היא כבר בארץ איזה שבועיים, דיברתי איתה אתמול." כאן כבר הייתי בהלם. כאילו אני באמת דאגתי שקרה לה משהו והיא החליטה לסנן. כשהחופש הגדול נגמר החלטתי לעבור כיתה (הייתי איתה בכיתה לפני זה) כי חברה אחרת שלי אמרה לי שהיא לגמרי לבד (לחברה הכי טובה שלי היו מלא חברים בכיתה). שאלתי אותה אם זה בסדר והיא אמרה לי שכן ואפילו שכנעה אותי לעבור כיתה. אחרי שבוע היא כעסה עליי שעשיתי את זה ושנטשתי אותה כי היא חושבת שעכשיו נהיה חברות פחות טובות. אז כדי שהיא לא תרגיש ככה ניסיתי להפגש איתה אחרי בית ספר אבל תמיד היה לה את אותו התירוץ של "אני מעדיפה לבלות את אחרי הצהריים לבד" כשבעצם מה שהיא עשתה היה לישון אצל חברה אחרת שלה במשך שבוע (לא שיש לי בעיה עם זה, פשוט היה נחמד אם היא לא הייתה משקרת לי).
אחרי חצי שנה שבקושי דיברנו היא באה אליי בבכי ואמרה לי שהיא רוצה שנחזור להיות חברות כמו פעם.
כששאלתי אותה למה היא חושבת שאנחנו לא חברות כמו פעם היא האשימה אותי, היא אמרה שאני זאת שלא נלחמתי על החברות שלנו. כן, כן, אני. אחרי שבמשך חופש גדול שלם ניסיתי לדבר איתה והיא לא ענתה, אחרי שאני אשכרה לא באתי למסיבת יום הולדת של חברים שלי כדי שהיא תוכל להנות, אחרי שאני ניסיתי במשך חצי שנה להפגש איתה ותמיד קיבלתי תשובה שלילית. אני.
ניסיתי להסביר לה את הצד שלי, אמרתי לה שנפגעתי שהיא סיננה אותי ושנפגעתי כשהיא אמרה לי שאנחנו צריכות להפסיק להיות חברות ושנפגעתי כשהיא אמרה לי שאני מפריעה לה בחיי החברה שלה, ושאלתי אותה אם היא יכולה להבין את הצד שלי.
היא פשוט הפסיקה לבכות, הסתכלה עליי ואמרה "כן, אני מבינה למה נפגעת ולגמרי הייתי אומרת סליחה אבל זה לא היה בכוונה ואם אני אגיד לך סליחה זה כאילו אני מוותרת על האגו שלי בשבילך. ואני לא מוכנה לעשות את זה."
לא הוצאתי מילה, פשוט עמדתי בשקט והייתי בהלם. את לא מוכנה לוותר עם האגו שלך פעם אחת בשבילי? בשביל להגיד לי סליחה אחרי שפגעת בי? מה זה משנה אם זה היה בכוונה או לא? את סיננתאותי במשך חצי שנה ונתת לי הרגשה שאני חרא חברה! אני ויתרתי על האגו שלי למשך כל החברות הזאת, אפילו לא חשבתי על עצמי ואת לא מוכנה להגיד לי פאקניג סליחה?!
היא נתנה לי חיבוק והלכה. עברה מאז שנה ולפני בערך חודשיים היא רשמה לי מכתב שהיא עכשיו מבינה שהיא הייתה צריכה להגיד לי סליחה אבל... ואז רשמה למה היא צודקת ואני לא הייתי בסדר. חודש אחרי היא שלחה לי הודעה שהיא מרגישה שאנחנו צריכות לדבר כי אני אמורה כבר לסלוח לה. רשמתי לה שאני אפילו לא כועסת עלייה כבר שהיא התייחסה אליי ככה, ושהייתי כבר סולחת לה מזמן על העיניין של האגו אם היא הייתה אומרת סליחה אבל לקחה לה שנה להבין שהיא עשתה טעות ועוד יותר נורא, לקחה לה שנה להבין שהיא צריכה לוותר על האגו שלה.

אני יודעת שאני לא הייתי אמורה לוותר על האגו שלי לגמרי ואני לא מצפה שהיא הייתה עושה את זה.
אני לא מצפה שאף אחד יעשה את זה.
היום אני יודעת שאני לא הולכת לוותר על עצמי לגמרי ואני לא הולכת להקיף את עצמי באנשים שחושבים שכן.

השאלה שלי היא: הייתי אמורה פשוט לסלוח לה? הייתי אמורה לתת לה עוד הזדמנות? ולמה אתם חושבים שהיא התנהגה ככה?

*אני שואלת רק כדי לשמוע את דעתכם, אני כנראה אמשיך לכעוס עלייה גם אחרי התשובות שלכם.
תודה לכולם על העזרה!

תנתקי איתה קשר, תעברי הלאה.
היא הייתה מגעילה אלייך ואת ממש לא מגזימה.
זאת דעתי

שואל השאלה:
הסברתי לה כבר, וכמו שרשמתי שאנחנו לא מדברות עכשיו. אני רק רוצה לדעת אם אתם חושבים שהתגובה שלי הייתה מוגזמת?^^

אחותי וואו איזה סיפור
שמעי היא הייתה מגעילה אלייך תקופה ארוכה,
(ממה שהבנתי) והיא לא מוכנה להודות בכך שהיא יצאה לא בסדר.
שימי לב שהיא רוצה לגרום לך להרגיש אשמה..
תעברי הלאה ונתקי איתה קשר.
זאת דעתי.

התגובה שלך לא מוגזמת

שואל השאלה:
תודה רבה לכולכם! אני ממש מעריכה שקראתם את כל זה ורשמתם את דעתכם❤

את כלכך לא מגזימה אפילו אחרי שהיא פגעה בך את תמיד מתחשבת בה ומגיעה לה שתכפכפי אותה לא מגיע לה יחס ממך בכלל את היית חברה מדהימה והיא אפילו להתנצל לא יודעת.

לדעתי כדאי לך לסלוח לה (זה לא יהיה רלוונטי עכשיו בשביל החברות שלכן אבל עדיין), לא בשבילה, בשבילך, תשחררי את זה זה סתם עצבים מיותרים.
את לא היית *אמורה* לסלוח לה, את עשית את מה שאת חושבת וזה מה שהיה.

שוב, לא היית *אמורה* לתת לה עוד הזדמנות (כמו שאמרתי)
אבל לדעתי עשית בשכל, היא לא נשמעת לי אדם שכיף להשקיע מאמץ בשבילו, אני חושבת שאת כבר מבינה שאתן ממש לא אותו דבר.

יש כמה אפשרויות ללמה היא התנהגה ככה, אולי למדה את זה מההורים ואולי סתם עבר עליה משהו.
העיניין הוא שזה באמת לא משנה, זה לא ישנה את מה שקרה וזה לא ישנה אותה ואותך, תשחררי את זה את סתם מעסיקה את עצמך במשהו שלא יתרום לך.

תנסי משהו,
במקום לרחם על עצמך ולהגיד איזה מסכנה אני היא סיננה אותי והיא נתנה לי להרגיש שאני חברה לא טובה והיא לא הייתה מוכנה לוותר על האגו שלה בשבילי ובכללי במשך החברות שלנו היא לא התנהגה בסדר, תגידי לעצמך איזה מסכנה היא שהיא מתנהגת ככה, אני יודעת איך להתנהג, אני יודעת מה אני שווה שזה הרבה יותר מאיך שהיא התייחסה אליי, ואני מרחמת עליה שפספסה אותי.

שואל השאלה:
תודה רבה על היעוץ והעזרה! מעריכה את זה מאוד❤