12 תשובות
אעמ זה קצת מוזר, לא יודע מה זה מגזימה אבל אכן זה מוזר.
שואל השאלה:
למה זה מוזר?
אנונימית
תעשי מה שבאלך מה שעושה לך טוב
מוזר זה לא.
את נהנית לכתוב על דברים, אני חושבת שזה נפלא.
זו דרך להבין את העולם בצורה שהיא ייחודית עבורך.

אני מניחה שמרבית האמהות היו מעודדות זאת אצל בנותיהן.
זה עיסוק אינטילגנטי ומועיל.
לכן, מכיוון שאמא שלך טוענת שאת מגזימה - אז אני מתחילה לתהות.. אולי את אכן מגזימה? אולי אמא שלך מבחינה במשהו כפייתי (אובססיבי) אצלך ולכן היא מנסה להעיר את תשומת ליבך לכך.

אם את לא עושה דברים אחרים בכלל,
לא מתקשרת מספיק עם הסביבה בגלל הכתיבה,
מפריעה לאחרים בגלל הצורך שלך לכתוב (נניח שכולכם מטיילים יחד וצריך לחכות לך כל הזמן כדי שתסיימי לכתוב)
- אם הדברים הללו מתקיימים - אז הכתיבה מפריעה לך ולהם לתפקוד רגיל
ובמקרה כזה - כבר צריך לבחון את הנושא יותר לעומק.
שואל השאלה:
הדברים האלה מתקיימים אבל אני לא רואה בכך בעיה. במילא אחרי זמן מסוים עם אנשים אני מתחילה להרגיש רע. וכתיבה זה החיים שלי.

אמא שלי סתם לחוצה שכל היום אני אהיה עם חברים.
אנונימית
:)
אני מבינה אותך, כי גם אני הייתי כזו.
הדבר היחיד שאני יכולה להגיד לך.. הוא שהתעסקות בנושאים נוספים כמו ציור, ספורט, חוגים וכדומה ובעיקר יצירת קשרים חברתיים - יתרמו לך המון לכתיבה

זה יעמת אותך עם נושאים חדשים שכרגע את מונעת מעצמך
ויביא את הכתיבה שלך לרמות אחרות :)

תוכלי לכתוב בצורה מעמיקה יותר ועל הרבה יותר נושאים, כי את תחווי הרבה יותר חוויות :)

באמת שאני אומרת זאת מתוך ניסיון
אם הכתיבה היא החיים שלך - אז את צריכה לתת לחיים שלך לקרות
את צריכה לתת לחיים שלך מקום כדי להתנסות ולחוות
אחרת הכתיבה שלך תישאר "תקועה בתוך עצמה"

אני מקווה שאני מסבירה בבהירות :)
בכל מקרה, מה שתחליטי - שיהיה לך המון בהצלחה

שואל השאלה:
מה הכוונה ב"תקועה בתוך עצמה?" יש לי קשר עם אנשים וכשאני נמצאת עם חברים אני לא ממש כותבת (בעיקר כי אני לא יכולה).
ואיזה נושאים אני מונעת מעצמי?
וציור זו האהבה השנייה שלי חוץ ממוזיקה.
אנונימית

היתה לי הרגשה שאת גם תאהבי ציור :) :) :)

הכוונה ב"תקועה בתוך עצמה"
היא למשהו שלא מתפתח ולא משתנה.

אני לא יודעת בת כמה את, וכמה זמן את כותבת.
כאשר כותבים לאורך שנים הכתיבה מאוד מתפתחת ומאוד משתנה
כי יש לה דברים חדשים שיזינו אותה, החיים שאת חיה בזמן שאת לא כותבת - הופכים להיות חומרים מעולים לכתיבה שלך.

כל מה שניסיתי לומר הוא שאת צריכה להשגיח על עצמך, שאת מקיימת אורח חיים תקין ומלא, כולל קשרי חברות, כולל קשרים עם בני המשפחה, כולל עיסוקים שאינם בתחום הכתיבה - כי כל אלה רק ישפרו ויעצימו את היכולות שלך לכתוב.

אם אמא שלך אומרת שאת מגזימה - אולי היא שמה לב לכך שאת מוותרת על הרבה דברים חשובים לטובת הכתיבה. תנהלי איתה שיחה, אמיתית, כמו עם חברה. תשאלי אותה למה היא חושבת שאת מגזימה ומה היא מציעה לעשות.

תשקלי את הדברים שהיא אומרת
ותעשי את ההחלטות שלך.
אולי היא תתן לך נקודת מבט חדשה שאת לא מכירה
אולי היא תצביע על כל מיני דברים שלא שמת לב אליהם ושכדאי לך לשנות
או להתחיל להתייחס אליהם.

לכן אמרתי לך "תני לחיים שלך לקרות (חיים מחוץ לכתיבה)" - כדי שהכתיבה שלך, שאת כל כך אוהבת.. תלך ותשתפר ותעמיק.
אולי זה פשוט עניין של מינונים אחרים.

אני לא יכולה לדעת מעבר לזה כי אני לא מכירה את אורח החיים שלך ולא יודעת עליך כלום :)
שואל השאלה:
האמת אני חושבת שהיא כן מגזימה. למה אני רק מדברת איתה על משהו שקשור לזה והיא ישר-מה עם חברים? למה את לא עם חברים? כאילו היא בלחץ שאני כל היום אצא. ותאמיני לי שלא חסר לי בכלל בכלל קשר חברתי. המצב שלי יותר טוב מבעבר.
והכוונה בלכתוב על דברים שקורים לי בחיים?
אנונימית
לא בהכרח :)
תכתבי על מה שבא לך.
יש אנשים שרוצים לכתוב על החיים עצמם
יש אנשים שמעדיפים לכתוב סיפורים דמיוניים לחלוטין.
כל אחד ומה שהוא בוחר לעשות :)

עדיין, קשרים חברתיים ובילויי זמן ללא כתיבה, מאוד משפיעים על היכולת של הכותב להביע דברים וללמוד על טבעם של אנשים וטבעו של העולם. ומספקים המון רעיונות ונושאים חדשים
שואל השאלה:
זה נשמע כאילו כל היום אני כותבת, אבל זה לא ככה. רק אם יש לי רעיון שאני אוהבת מאוד, ואני מפחדת שאשכח אני כותבת אותו בקצרה
אנונימית
:)
אם כך הכל טוב :)