ציטוטים של איינשטיין על אתאיזם יהדות ואמונה?

צירוף מקרים הוא הדרך של אלוהים להישאר אנונימי.

"בעיני הדת היהודית, כמו כל הדתות האחרות, היא התגשמות האמונות התפלות הילדותיות ביותר.
המילה 'אלוהים' עבורי אינה יותר מאשר תוצר של החולשה האנושית, והתנ"ך הוא אוסף מכובד, אך פרימיטיבי, של אגדות שהן ילדותיות למדי."

משהו נורא מפורסם שהוא אמר היה "אלוהים לא משחק בקובייה עם היקום"

why are we here אני די בטוח שזה לא מה שהוא אמר

אתה מוזמן לבדוק.
הוא כתב את זה ב1954 אם אני לא טועה, ובמהלך החיים שלו המשיך וכתב שוב ושוב שאנשים כל הזמן מקשרים לו אמונה באלוהים, אפילו שהוא מנסה להסביר להם שהוא לא תאיסט..

כשהוא אמר "אלוהים", הוא התכוון לדבר אחר לגמרי ממה שרוב האנשים מתכוונים אליו, כדאי שתקרא קצת על זה.

יש את המכתב המקורי עדיין אם תרצה לראות, הוא נמכר במיליוני דולרים.

"the word god is for me nothing more than the expression and product of human weaknesses, the bible a collection of honourable, but still primitive legends which are nevertheless pretty childish...for me the jewish religion like all other religions is an incarnation of the most childish superstitions."

למעשה לפי כל הדברים שהוא כתב, הוא לא החליף דעות כמו גרביים, אנשים פשוט לא הבינו את מה שהוא רוצה להגיד.. הם לעולם לא מקשיבים. הוא לא היה דתי, לפי ההגדרות של רוב האנשים, גם מאמין הוא לא בדיוק היה. הוא אהב לחקור את הטבע, ושם את אלוהים כסוג של מטאפורה ללא נודע.. היו גם פעמים שהוא אמר שהוא סוג של פנתאיסט, ככה שהטבע הוא בעצם אלוהים לכאורה, אבל לא אלוהים אישי...

it was, of course, a lie what you read about my religious convictions, a lie which is being systematically repeated. i do not believe in a personal god and i have never denied this but have expressed it clearly. if something is in me which can be called religious then it is the unbounded admiration for the structure of the world so far as our science can reveal it.

הוא ליטרלי כתב את זה שוב ושוב ואנשים עדיין מעדיפים להעמיד פנים שהוא היה מאמין באמונות המוזרות שלהם.

"מה שקראת על אמונתי הדתית היה, כמובן, שקר שחוזרים עליו באופן שיטתי. אינני מאמין באלוהות פרסונלית ומעולם לא הכחשתי זאת, אלא הבעתי זאת בבהירות. אם יש בי משהו שניתן לכנותו דתי, זוהי הערצה בלתי מוגבלת למבנה העולם ככל שהמדע שלנו יכול לגלותו."

"המילה אלוהים היא לגבי לא יותר מן הביטוי והתוצר של חולשת אנוש, כתבי הקודש אינם אלא אוסף של אגדות ראויות לכבוד, אם גם פרימיטיביות, שאף על פי כן הן ילדותיות למדי. שום פרשנות, דקת-הבחנה ותחבלנית ככל שתהיה, לא תוכל (מבחינתי) לשנות זאת. הפרשנויות המחוכמות הללו רבגוניות ומורכבות מעצם טבען ואין להן כמעט דבר וחצי דבר עם הטקסט המקורי. בעיני, הדת היהודית, ככל הדתות האחרות, היא התגלמות האמונות התפלות הילדותיות ביותר."

"הרעיון של אלוהות פרסונלית נראה לי כמו מושג אנתרופומורפי שאיני יכול להתייחס אליו ברצינות. כן איני יכול להעלות בדעתי רצון או יעד המצויים מחוץ למעגל הקיום האנושי. השקפותי קרובות לאלו של שפינוזה: התפעלות מן היופי ואמונה בפשטות הלוגית של סדר והרמוניה, שאנחנו יכולים לקלוט בצניעות הראויה ורק באופן בלתי מושלם"

בביקורו בכותל המערבי בירושלים כתב ביומנו: "...אחר כך מטה, ירדנו אל חומת בית-המקדש (=כותל הדמעות), מקום שם אנשים קהי-מוח מהשבט שלנו התפללו בקול רם, פניהם מכוונים אל הכותל, תוך נענוע גופם לפנים ולאחור. מראה פתטי של אנשים נושאי עבר וחסרי הווה".

^ מאומת, אכן ציטוט שלו. הוא גם צודק. אתאיזם כהגדרה הוא חוסר האמונה באל. אבל אדם דתי שהופך לאתאיסט, לא סתם לא מאמין באל, אלא הבין שהאל שהאמין בו אינו קיים. בכך איינשטיין כבר מסכים אם אותם "מתלהבים", וגם הוא הבין שאף אחד מהאלים שהאנושות המציאה אינם נכונים. כשהוא דיבר על אלוהים, הוא דיבר על אותו אל אמורפי שלא הוגדר מעולם, אלא רק ברחו לכיוון שלו בכל פעם שגילינו משהו חדש לגבי איך היקום עובד. אותו אל שפינוזי שמשמש כגורם ראשוני, או הווייה אין סופית של קיום חומרי. אל כזה, בעוד כיום כבר אין סיבה להאמין שהוא קיים, הוא בכל מקרה אל שלא ניתן להפריך את קיומו וכמדען, איינשטיין יצא כנגד הניסיון הזה לבטל את מושג האלוהות - כלומר, זה שאלוהי אברהם או זאוס אינם קיימים, לא מוכיח שאל אחר אינו קיים.