בנים ובנות,צריכה את עזרתכם דחוף

הייתה לי מישהי שקראו לה י' (שם בדוי) ואהבתי אותה והכל ואז הכרתי את א',והיא הייתה בזוגיות וגם אני,עם הזמן דיברתי עם א' וראיתי שיש לנו המון במשותף והתאהבתי בה מאוד יותר מאשר את י' ובסוף ניפרדתי מ י' כדי להיות עם א' והיא הייתה בזוגיות והיה לה קשה להיפרד מימנה כי היא הייתה מאיימת ופחדה מימנה אז הבנתי וככה רצינו לגור ייחד אני וא' ובאמת הכל היה מושלם ויפה עד שהגיע היום הולדת ולא יכולתי ממש לחגוג איתה והצעתי לה יום למחרת והיא לא הסכימה וכל היום הולדת התווכחה איתי ואמרתי לה שתניח את העניין בצד ומחר נמשיך היום זה יום ההולדת שלי ואמרה לי שאני חושבת רק על עצמי וזרקה את מה שקנתה לי לפח והרגשתי שאני לא מכירה את א' יותר כם כי נשארה לגור עם הבת זוג שלה למרות שפחדה מימנה,ובהמשך התנצלה וניפרדנו מימנה אבל אחרי חודשיים חזרתי אליה והיא התנצלה והכל והיו פעמים שלא רצתה לשמוע על אמא שלי כי היה לה רע שהיא מחבקת אותי והיא לא אבל נשמע הזוי שהיא ככה כלפיי אמא שלי......ואני עם הפרעות אכילה לא יכולה לעבוד הגוף שלי עדיין חלש,לפני כמה שנים עברתי התקף לב ושקלתי 28 והיום המשקל חא משנה המלחמה היא עדיין סביב האוכל והיא לפעמים הייתה מזמינה עבורי דברים עושה עבורי קניות לא רצתה שיהיה לי חסר דבר במיוחד שהרמות סוכר אצלי נמוכות והקיצבה הולכת לטיפולים שהם ייקרים,ולפעמים היא אמרה לי שאסתדר לבד ושלא תזמין עבורי יותר או שהיא אמרה שהיא קונה דברים והיא מבקשת מימני להקשיב לה אז אמרתי לה שלא העשה משהו בניגוד לרצוני וקונים לבת זוג כי רוצים לקנות ועם ההפרעת אכילה זה לא קל לשמוע דברים כאלה וגם אירה לי שאני לא יכולה בלעדיה והכל וזה פוגע,וככה כל הזמן היו וויכוחים היו פעמים שאמרה לי שהיא תדבר איתי רק בערב אחרי שאסיים עם כל הארוחות כדי לדבר איתי 6-8 שעות רצוף וזה גרם לי לצמצם באכילה ולהרגיש שאני לא שווה ומיזה לא היה לה ממש אכפת,אמרתי לה שאני רוצה להיפרד וסיפרתי לה הכל כששאלה למה ובזמן האחרון היא מנסה לתקן אבל הרגשות שהיו לי כלפיה כבר לא באותה עוצמה ואנחנו נפגשות רק במקום ציבורי אז היא חושבת שהרגשות לא מתעצמים כי אין ביננו אינטימיות אז היא רוצה לעבור לגור בעיר שלי כדי שניראה סרטים ייחד ונבשל ייחד והכל והיא רוצה גם שנישן ייחד, אמרתי לה אתמול שאני חא מעוניינת לישון איתה כשאין לי רגשות אליה,מי צודק?