מאז שכתבתי פה פוסט פריקה הכל התדרדר..

באו אליי שוטרים הביתה כי חשבו שאני במצב קיצוני והולכת להתאבד (ואני לא!!!!!!!!)
משם זה הגיע להורים שלי ליועצת למחנכת ועכשיו לוקחים אותי לפסיכולוג
אז ככה הייתי בדיכאון פעם וחשבתי על זה.. ועכשיו כבר לא!
אבל אני לא חושבת שמאמינים לי
כל הזמן מסתכלים עליי ברחמנות ומדברים אליי מאוד בעדינות כאילו כל שנייה משהו יקרה לי ואני אאבד את זה ואני יודעת שזה מדאגה אבל נמאס לי!
זה בדיוק למה לא רציתי לשתף העדפתי להתמודד עם זה לבד והיועצת אמרה שאני צריכה פסיכולוג ועכשיו הולך להיות לי פסיכולוג וכאילו אני כן עברתי הרבה בחיים אבל כבר למדתי לשמור לעצמי ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות
הכל התחיל מטעות אחת וגם כל הזמן אומרים לי שעשיתי שטות כי לא חושבים שאני באמת כזאת כי לא מכירים אותי ככה
וגם שיקרתי ליועצת של הבית ספר על משהו קטן^ אבל כאילו אני לא יכולה לספר לה הכל נכון? זה ממש לחשוף את עצמי לכל המערכת כי היא שיתפה את ההורים שלי והמחנכת שלי בהכל