פוסט פריקה ..

מעולם לא אהבתי את היום הולדת שלי , כל שנה מחדש זה היה הסיוט שלי , לא בגלל שנולדתי לא בגלל כלום , כי אין מי שיחגוג איתי , אין מי שיחגוג לי , אין לי חברות , אין לי ידידים , אין לי משפחה שתומכת חוץ מאמא שאין לה יכולת לחגוג לי עצם זה שהיא בחיים שלי זו מתנה בפני עצמה , אבל הבנתם אותי , אני כבר מרגישה שזה הופך לבלתי נסבל , כל שנה אני אומרת אולי שנה הבאה זה ישתנה אולי בן אדם חדש יכנס לי לחיים אבל אין , כל שנה אותו סיוט מחדש , מה אתם הייתם עושים ?
28 באוקטובר 2019, 00:47
פריקהיום הולדת    
6 תשובות
שמעי אומרת שיא לטובתך, אם את רואה שזה נמשך עד שנה הבאה המצב הזה ,פשוט תייחסי ליום הזה שהוא יום רגיל, אני יודעת שזה לא אמור להיות ככה ואמורים לשמוח ולהנות ביום הזה אבל אם זה מביאה אותך למצב של דיכאון ושאת סובלת והיום הזה אז תקשיבי לי
M
Michalol3
מצד אחד יכולתי להתייחס לזה כאל יום רגיל וחייבת להודות שאני די כמוך, אני שונאת את היום הולדת שלי מאז ומתמיד וכמות החברים שלי שואפת לאפס, המשפחה שלי די מפורקת, אבל זה או שייחסתי לזה חשיבות בחגיגה קטנה אני עם עצמי עצם קיומי(פשןט להעריך את הקיום שלי ולחשוב על דברים שעשיתי) או שהתייחסתי לזה כאל יום רגיל ועושה מה שאני עושה בכל יום.
ג
גיורא להתראות אהבת נעורים
היי,
אני פה בשבילך, תמיד.
זה מקום קשה להיות בו ועוד יותר שזה שנים ככה..
בטח נהיה לך הרגל ואת לא מצליחה להכיר אנשים וקשה לך להפתח.
אני מבינה את זה.. כי חוויתי שנה וחצי של חרדות ודיכאון, אומנם ברמה נמוכה טיפה אבל עדיין נחשב.
בכל מקרה, אני חושבת שאת צריכה לקום מהמקום שאת נמצאת ולהגיד לעצמך כל יום מה את שווה. לעשות לעצמך מטלות ואתגרים חדשים, ככה שתוכלי להשתפר יותר.
כל דבר שאת צריכה, תפני אליי.
אשתדל לענות לך כמה שיותר מהר❤
ג
גלושקי
שואל השאלה:
אנחנו גם בדור נורא בעייתי כל אחד/ת מעלה את היציאות ביום הולדת חברים מגיבים מעלים תמונות של מה שעשו להם את הסידור חדרים. ואת האמת ממש קשה להתמודד עם זה , אני שיא המפרגנת אבל זה כואב , וגם להתייחס לזה בתור יום רגיל זה מאוד קשה כי כל מי שסביבי יודע שיש לי יום הולדת מברכים אותי , ושם זה נגמר , עבורי זה לעולם לא יכול להיות סתם עוד יום רגיל , אולי עבור אחרים ...
אנונימית
אולי תנסי לחפש חברים.
א
אורה ושמחה
בואי נחגוג ביחד !!!
ד
ד"ר שניצלל