אני מתנדבת (בת שירות) בביהס

בתיכון , וקשה לי ממש .
אני עובדת עם ילדים כלכך מתוקים ומקסימים , והם על הרצף האוטיסטי . וקשה לי לראות אותם מתקשים , קשה לי לראות אותם יושבים לבד בהפסקה כי אף אחד לא רוצה לשבת איתם . אני לא מסוגלת לראות את זה , זה מחזיר אותי לבית ספר , הייתי הולכת לשירותים בהפסקה כדי שלא יראו אותי לבד
למרות שאני עושה הכל ואעשה הכל כדי שהם לא ירגישו לבד אבל זה עדיין קשה ואני לא מסוגלת לראות אותם ככה כי הם בכל זאת צריכים חברים בגיל שלהם שירצו להיות איתם .
איך מתמודדים עם דבר כזה? כל פעם שאני חושבת עליהם אני בוכה . זה ממש באסה