בגדול פריקה

מרגישה שחייבת להיות חזקה מול אחרים
להראות שאני וונדר וומן, לתמוך באחרים
להיות חזקה שלא נשברת, להיות הזאת שתמיד עוזרת
אבל לפעמים גם לי
יש מקרים שקשה להישאר אני
שקשה להישאר החזקה, התומכת
קשה להישאר הזאת שאוהבת
בא לי פשוט לשבת ולבכות
על הקורונה, המסכות
ה"חברים" המזוייפים שחשבתי
שיהיו פה בשבילי
אבל לא
מסתבר שהם רק צוחקים עלי
מאחורי הגב
ואני השליתי את עצמי
שאני אהובה ומקובלת
אבל בעצם אין אף אחד שאוהב/ת
אותי
אז אימצתי את הציניות
שיהיה לי כמגן
הוא עבד די טוב
עד עכשיו
כי נמאס
פשוט נמאס להיות החזקה
הצינית
הזאת שלא אכפת לה
מה חושבים
כי אכפת לי, מאוד.
מה חושבים עלי
יש לי דעות שונות מהרוב.
אני יודעת
גם קראו לי בהרבה שמות:
מוזרה, פמיניסטית, חננה
לא הפריע לי.
הדחקתי
נמאס
זמן לבכות קצת
ולחזור כמו חדש