בגדול פריקה

אני לא יודעת מה הולך איתי..
אני מפחדת להתקרב לאנשים ולא נעים לי למשל להחזיק יד למישהו או לחבק מישהו יותר מדי זמן זה מרגיש מביך אבל באותו זמן כל מה שאני רוצה זה שמישהו יחבק אותי ויעזור לי להרגע
אני רוצה למישהו יכנס לראש שלי ליום לנעליים שלי ליום אחד ירגיש מה שאני מרגישה ויבין מה אני עוברת..
אני עם חזות ומוניטין של מישהי צינית וקשוחה ששונאת את כולם וחסרת רגשות ומשוגעת כזאת ויצרתי לעצמי את המוניטין הזה כי הרגשתי שזה יגן עלי,בתכלס אני יכולה להפגע ממש בקלות ואני לא שונאת אף אחד אני פשוט מפחדת להגיד לאנשים שאני אוהבת שאני אוהבת אותם..
בקיצור כל מה שאני רוצה זה מישהו שיהיה שם שאני ארגיש מספיק בטוחה איתו שאני אוכל לספר לו הכל ושיבין אותי ושיחבק אותי לפעמים-לא בקטע רומנטי בהכרח,פשוט מישהו כזה אבל אני לא מסוגלת להביע רגשות אמיתיים..
יש מזדהים?מה עושים במצבים כאלה?

סליחה על החפירה