אני כבר לא יודעת מה אני ומה קורה איתי

לא דיברתי על זה עם אף אחד או לפחות לא ברצינות וישיר אז אף אחד לא יודע.
יש את כל הקטע של אנשים שמרגישים שהם נולדו לגוף לא נכון או חיים לא נכונים, כשזה מגיע לחיים אחרים בדרך כלל אותם אנשים אומרים שהם היו אמורים להיות עשירים או במדינה אחרת אבל אני פשוט מרגישה שמשהו אחר לא נכון.. כבר 4 שנים שחלק גדול מהדמויות שאני מעריכה הם רוצחים מאגדות אורבניות כמו ג'ף דה קילר, ג'יין דה קילר, סלנדרמן ובקיצור הבנתם את הפואנטה.
4 שנים שהחלום שלי זה להיות לא שפויה 24/7, להיות פסיכופטית ולפעמים אני מרגישה שאני רוצה לפגוע במישהו פיזית אז אני פוגעת בעצמי.
אני כל כך אוהבת את ההרגשה של לשמוע את הסיפורים המזוויעים ולפחד אבל אני כבר לא מפחדת בכלל ואני משתגעת מזה אבל אני גם אוהבת את התחושה של לשמוע את הסיפורים ולדמיין את עצמי אם הייתי עם אותה דמות או נגד אותה דמות ואני פשוט צוחקת ברגע שאני מדמיינת את הנפגעים ועוד משהו שאני לא יודעת עם מוסיף לסיטואציה או רע בסיטואציה אני מזוכיסטית.
זה בסדר שאני מרגישה ככה?אני צריכה לנסות לשנות את זה?זה שפוי?