7 תשובות
אתה יכול לעשות מדיציה ולחשוב דברים נעימים
לשמוע שירים שאתה אוהב
לדבר עם חברים קרובים
שירים תמיד מרגיע.
לדבר עם מישו קרוב.
לקרוא איזה ספר נחמד עם סוף חמוד.
לראות סרט שאתה אוהב.
לישון בשעות נורמאליות שלא יחסרו לך שעות שינה והגוף יהיה רגוע לגמרי.
אפשר לבקש עזרה בלימודים זה ממש בסדר ונורמאלי במיוחד בתקופה הזאת.
תעשה ספורט אותי זה מרגיע בטירוף.
תכין לעצמך אוכל שאתה ממש אוהב זה מעורר את התאבון.
בהצלחה!
ללמוד את תורת הzen עד לרוגע לדוג באגם היפה וכל מה שאתה שומעה זה את המים זורמים לשמועה ראפ ולצאת מהבית ....
........................................................
ביי
תעשה ספורט זה עוזר למצב הנפשי. כמובן סוג ספורט שאתה אוהב ולא משהו שתסבול ממנו
תשקיע בעצמך, תפנה לעצמך זמן ותיקח קצת חופש מהחיים כדי לעשות מה שאתה אוהב
תפחית זמן במסכים!! זה גורם לדיכאון גם אם אתה רואה בזה כמקום מפלט או משהו מרגיע.
תשמור על תזונה בריאה אבל כן תפרגן לעצמך מדי פעם כדי שתרגיש טוב עם עצמך.
תנסה לעצב את החדר שלך מחדש כדי להשרות אווירה יותר מרגיעה ונעימה. שיהיה לך חדר שנעים להיות בו- זה ממש משפיע.
והכי חשוב, אם יש לך אנשים בחיים או דברים מסויימים שעושים לך רע, תיפטר מהם.
מוסיפה עוד משהו בהשראת התשובה מתחתיי:)-
תשדר רוגע גם אם אתה לא מרגיש רגוע עם עצמך. תשדר שקט נפשי גם אם זה לא מה שאתה מרגיש. בסופו של דבר אתה תשים לב שאתה מתחיל להרגיש את זה בעצמך ולא רק משדר את זה כלפי חוץ
אנונימית
לעשות דברים טובים לאחרים, זה נותן לך תחושת שמחה שלא נגמרת אחרי כמה שעות.. אלא מחזיקה אותך לימים, ואפילו שנים. למשל- לשלוח הודעה לילד שפחות מדברים איתו. לנסות להזמין מישהו אליך למרות שהוא קצת בודד, לעזור להורים שלך גם אם זה נשמע מבאס, ההרגשה שעשית משהו טוב נותנת לך משמעות וטוב בחיים
אנונימי יקר
שומעת את זעקתך החזקה לקבל מעט הקלה, מעט שלווה... אפילו התמונת רקע שבחרת מציגה את הסערה שאתה אולי חווה, כמו להיות בלב ים סוער ולהרגיש שאתה עומד לטבוע, ולקוות שמישהו יציל אותך ברגע האחרון, יושיט יד מחזיקה... יראה לך שיש סיכוי, שאתה לא לבד...

כתבת על לחץ רב שאתה מרגיש מהלימודים, על כמה הם מעוררים בך תחושת חרדה ופחד... לא כתבת ממה הוא נובע לכן אוכל רק לשער שאולי הפחד מלהיכשל, יתכן שלא לעמוד בציפיות שלך מול עצמך, אולי של הסביבה שלך כלפיך... ויתכן שפשוט המון עומס מונח על כתפיך וגורם לך להרגיש שאתה לבדך בהתמודדות הקשה מנשוא הזו, שאין על מי להישען... מתארת לעצמי כמה זה מעייף, מתיש להרגיש תחת מעמסה וחששות תמידיים, כמו לאבד שליטה...

אך לצד העצבות שנראה שאתה מרגיש, והחוסר אונים מצאת את הכוחות לכתוב מעט מה עובר עליך, לשתף... כל כך לא מובן מאליו ומעיד אולי על תקווה שקיימת לקבל עזרה, לקבל את השקט לו אתה מייחל כל כך...

אולי יקר תוכל לחשוב על משהו שעושה לך נעים, לא מצריך יותר מדי מחשבה והתאמצות.. אולי לדבר עם חבר קרוב על מה שיושב על ליבך, שיתוף ברגשות פעמים רבות יכול להקל, לתת תחושה של מישהו נוסף שמבין, מקשיב...

אני רוצה להזמין אותך גם לצ'אט אנונימי לחלוטין של עמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. בצ'אט שלנו תוכל לדבר עם אחד מהמתנדבים שלנו, לשתף במה גורם לך למועקה, לקבל הקשבה מלאה ולא שיפוטית ואם תרצה, גם לחשוב יחד על דרכים לעזור לך להרגיש פחות מוצף, כאוב...

בוא יקר, אפילו עכשיו אם תרצה...
שולחת חיבוק מרחוק אם תסכים.
שלך,
מתנדבת מסה"ר.