מצב נפשי רק מתדרדר למי אני פונה?

להורים, עם כמה שזה אולי יביך אותך.
זה משהו שאני כותבת הרבה באתר-
אנחנו רגילים עוד מהתקופה שהיינו בבטן של אמא שלנו ללכת לרופא לבדיקות שגרתיות, ועל אחת כמה וכמה כשאנחנו מרגישים ברע. מן הסתם אנחנו פונים להורים ישר ועושים הכל כדי לטפל בבעיה, נכון?
אז לא אמור להיות הבדל בין כאב פיזי לבין כאב נפשי מהבחינה הזאת. כמו שאנחנו משתמשים בגוף שלנו 24/7, אנחנו משתמשים גם בנפש שלנו, והגיוני שהיא תכאב או תזדקק לחיזוקים מבעל מקצוע שיכוון אותנו ויעזור לנו להבין מה נכון ומה פחות נכון. זו לא בושה לבקש עזרה, ועצם זה שאתה מודע לכך שהמצב הנפשי שלך מתדרדר זה כבר חצי הפיתרון.. מכאן נשאר לך לקחת את עצמך בידיים ולדאוג שתקבל את הייעוץ וההכוונה המתאימים.
אשמח לדבר איתך בפרטי כדי לשמוע מה אתה מרגיש, אבל זה לא מספיק.. תשקול לקחת את זה צעד קדימה. מה אתה חושב?

יש טיפול שנקרא פרחי באך שזה הדבר הכי טוב שקיים, לי אישית הוא מאוד מאוד עוזר תדבר עם ההורים שלך על זה כי הטיפול מאוד יעזור לך זה טיפות כאלה שכל סוג של נוזל אחראי על תכונה או רגש אחר שיש בקיצור תקרא על זה באינטרנט, אני לקחתי וזה שיפר לי את המצב שנפשי שלי מאוד.

ממליצה על פסיכולוג :)
דברי עם ההורים שלך, בטוחה שהם ינסו להבין ושהם רוצים לטובתך.
ובכללי, לשתף ולספר תמיד יוכל למנוע מצב נפשי מתדרדר.
בכל מקרה, מוזמנת לדבר איתי בפרטי.

אנונימי יקר,

נתקלתי בהודעתך הקצרה ולא יכולתי שלא להגיב... שומעת אולי את הפחדים שעולים בעקבות התחושות שכנראה מציפות ואולי אובדן השליטה... לא כתבת מעבר, ולכן רק יכולה להניח שחוויה פנימית שכזו יכולה להביא לתחושה של תשישות... ובכל זאת, בחרת לכתוב כאן את אשר על ליבך וזה כלל לא מובן מאליו... אולי יש אפשרות לפנות לאיש מקצוע ובכך לאפשר לפנס מאיר להיכנס אל תוך מרחב שמרגיש מאוד בחשיכה.
אני מזמינה אותך, אם תרצה בכך, לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית, אישית וללא שיפוטיות. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.

שלך,
מתנדבת סה"ר

לאו דווקא ערן.

אני חושבת שלשתף כזה דבר עם ההורים יכול לעשות רק טוב, ואני לגמרי מדברת מניסיון. ערן הם רק במקרה ולא רצו לשתף אף אחד, אבל הם בכל מקרה מדווחים ועדיף כבר לספר ישירות להורים ושזה לא יגיע מהמשטרה.