מי מרגיש שהוא נכנס לאינסטגרם והכל בלוף אחד גדול, שקר, עולם ורוד , צביעות כזאת שהחיים מושלמים .. למה כולם נסחפים לתוך זה?

כל כך..

''מראים גם את הדמעות והחרא שהם עוברים'' אל תדאגי יש גם אנשים צומיסטים כאלה. מה זה משנה אם הם מצלמים סלפי עם כוס יין בשקיעה זה יפה זה מביא לייקים זה משמח אחרים. זה גורם לתחושה נעימה. עדיף לראות אנשים שמחים במה שיש לך גם אם זה לא הרבה במקום אנשים שחותכים את הורידים שלהם ומעלים

כן, זה מבאס,
שאתה רואה מה אנשים אחרים מעלים והכול נראה כזה כיפי ושיש להם חיים מושלמים ושהם יוצאים ועושים כיף תמיד ואז אתה מתחיל להשוות את עצמך לאחרים ולהקדיש כאילו החיים שלך לא טובים ונהנים מספיק.
היה לי יום שראיתי חברה שהעלתה תמונה מיציאה עם מלא חברות, ופשוט התחלתי לבכות. כל היום בכיתי בגלל זה.

החיים של רונאלדו לא שקר הם באמת מושלמים

אני לא מרגיש ככה כי אני לא עוקב אחרי כל המזויפים
ובכל מקום מראים רק את הצד השמח בדרך כלל
לא רק באינסטגרם

כן אני מסכימה. אני כאילו כל הזמן לחוצה או מלחיצה את עצמי לעמוד באיזה ציפייה כזו של איך החיים שלי אמורים להיראות

אחת מהסיבות שאין לי אינסטגרם.
הרבה צביעות במקום אחד.

הי אנונימית, לי אין אינסטגרם. לפי מחקרים אינסטגרם זה הגורם מספר 1 לדיכאון בעולם. תחשבי על זה, בתקופה של ההורים שלנו.. לא היו כל כך הרבה ילדים עם דיכאון, פחד מאנשים, חוסר בטחון בגוף שלהם וכו'.. מהסיבה שלא היו רשתות חברתיות. לא היה במה להשוות, במה לראות מה יש לכולם שאין לי.. אינסטגרם זה המתכון המושלם לחרדות ודיכאון

כן זה חרא אחד גדול אבל יש שם גם דברים מעניינים ומצחיקים אז זה סוג של מאזן את זה. אנשים בעיקר רוצים שמישהו שטוב להם אבל תכלס לרובם חרא .