למה כשבן אדם בחיים לאף אחד לא אכפת ממנו אבל כשמישהו מת פתאום כולם מרחמים עליו אומרים עליו רק דברים טובים?

כי אנשים הם צבועים. הם מעריכים מישהו רק אחרי שהם מאבדים אותו.

אף אחד לא צריך להיות אחראי על הבריאות המנטלית שלך.. בטח שלא אנשים שאת בקושי מדברת איתם או מכירה.
אם את רוצה להרגיש מוערכת תעשי דברים שיגרמו לאנשים להעריך אותך ואם אנשים לא מעריכים, הם לא אנשים ששווים את המאמץ שלך. תמצאי כאלה שכן.
אבל שוב, אף אחד לא אחראי על הבריאות המנטלית והנפשית שלך. אם קשה לך, תפני למטפל מקצועי. אבל אל תאשימי אחרים.

צביעות עצוב מאוד שזה ככה

שואל השאלה:
malia
זה לא קשור אליי בכלל לי אישית לא אכפת מזה אבל ניקח לדוגמה מישהו שעושה תוכן כלשהו ביוטיוב ואין לו באמת עוקבים או משהו אבל אחריי שהוא מת פתאום כולם מתחילים לעקוב אחריו אומרים שיש לו תוכן מדהים ושהוא היה בן אדם מדהים אבל כשהוא היה בחיים לאף אחד לא היה אכפת ואני לא מבינה למה הם עוקבים אחריו פתאום ונותנים לו מחמאות אם הוא כבר איננו זה לא שהוא רואה את זה ואני רואה שזה קורה הרבה פעמים

לפעמים כשאדם נעלם מחיים שלך אתה מבין כמה הוא באמת היה חשוב לך, גם אם לא שמת לב
אבל לאנשים שאתה לא מכיר באמת שאני לא בטוחה

כי כל אחד מתעסק בחיים של עצמו לאף אחד לא אכפת מהבעיות של האחר גם אם הוא חשוב לו עד שהוא מת ואתה מבין שהוא נעלם מהעולם

כי אנשים צבועים וקנאיים

כי למוח שלנו יש באופן טבעי הסתגלות מהירה למשהו טוב, ותשומת לב לפרטים הרעים, זה קורה כצורך הישרדותי. ולכן כשאדם איתנו אנחנו מתרגלים מהר לכל הטוב שבו ולא מעריכים אותו, ומתייחסים לרע שבאותו אדם, וכשהוא מת אנחנו מעריכים את הדברים הטובים שבו, כי הוא כבר לא קיים, עכשיו הם כמו דברים טובים שנעלמו, וזה דבר רע.

כי אנשים צבועים