זה מוזר שאני אוהב לשמוע שירים דיכאוניים מאוד (אפילו ברמה של אובדניים) ולהיכנס למוד דיכאוני, "אפל",עמוק וקודר

למרות שאני האדם הכי מאושר שאני מכיר? באמת שממש ממש טוב לי בחיים האלה בשנים האחרונות לפחות,אין אדם יותר מאושר מימני, ולמרות זאת אני אוהב לשמוע שירים דיכאוניים מאוד ולהיכנס למוד כזה כי זה מרגש אותי ברמות מטורפות..כל המוזיקה שאני שומע הכל כולל הכל דיכאונית,חלק יותר וחלק פחות אבל הכל עצוב. אני שומע סגנונות מוזיקה ספציפיים שנחשבים דיכאוניים (וזה לא מטאל,אגב) אתם חושבים שעדיף לי לשמוע גם שירים שמחים קצת שיתאימו למצב שלי בחיים כרגע? כי באמת שחלק מהשירים שאני שומע מדכאים ברמה מפחידה