4 תשובות
למעשה בימינו, מה שאדם רעב אמר.

החלוקה הנכונה יותר הייתה אמורה להיות שחרדי עושה הכל מתוך יראת שמיים יותר גדולה ומתבטל יותר לתורה. הוא גם דתי.
דתי זה מי שמקיים את כל חוקי הדת שלו מאמונה, או שואל לקיים ולא יכול נפשית, פיזית או רגשית לזמן מסויים ומנסה לשפר את זה. יכול להיות דתי חרדי.
אם אתן דוגמה, יכול להיות מישהו שיקיים 612 מצוות ויחשב חילוני כי הוא עושה את זה רק מרצון אישי ובמצווה האחרונה הוא כופר. יכול להיות מישהו שיקיים 5 מצוות ויחשב דתי חרדי אם הוא משתוקק לקיים את כל המצוות ולא מצליח כרגע לעשות יותר מ-5 (בע"ה יגיע לקיום כל המצוות).
בגלל ההגדרה הזאת, בעלי תשובה הם צדיקים, כי הם טיפסו למדרגת חרדי ועמלו עליה בכל הכוח,גם אם כרגע אפילו לא מצליחים לשמור שבת.
אלו שתי השקפות שונות.
חרדים מאמינים בתורה וביהדות בלבד, בלי המדע ובלי רעיונות המודרנה. הם מקפידים לקיים את ההלכה ללא פשרות.
דתיים לאומיים מאמינים בשילוב של התורה והיהדות עם המדע ורעיונות המודרנה והליברליזם, וכן עם הציונות ומדינת ישראל. רבים מתייחסים לחוקי המדינה כאל מצוות.
כמובן, יש יוצאים מן הכלל. ההגדרה של "דתיים לאומיים" כציבור אחד היא מאוד בעייתית, זהו למעשה רצף בין המסורתיים לחרדים לאומיים. די נדיר למצוא דתיים לאומיים ממקומות שונים עם השקפות עולם זהות.
מבחינה השקפתית - דתי לאומי מאמין שאנחנו בעיצומה של תקופת הגאולה, חרדי לעומת זאת מאמין שאנחנו עדיין בגלות.
יש דתי
ויש דתי-חרדי
השאלה היא בהשקפה לגבי המדינה(הדתי הוא טוען כי מדינת ישראל היא מדינה שאלוהים שמח בקיומה, וזה תחילת הגאולה, ולחרדי פחות)
אבל למעשה החרדים לרוב יותר מחמירים מהדתים