אני בת 20 לא היה לי אף פעם בן זוג,דתיה אבל הולכת עם מכנסיים ז"א אני שומרת שבת מתחילה לימודים עוד חצי שנה

קשה למצוא חברים חדשים דרך זום. צריך לקוות שהלימודים יהיו מתישהו בכיתות ויהיה יותר נוח להכיר אנשים חדשים. מקווה גם שזה יחזור

שתדעי שאני מאוד מעריכה אותך על זה שאת מחכה ככה זה יפה בעיניי. וכשזה יצטרך להגיע זה יגיע, זאת תקופה שתוקעת את כולם, מעכבת ומתסכלת. אל תדאגי את תכירי איפה שתצטרכי להכיר לא מצפים לזה.. בהצלחה :)

שואל השאלה:
בע"ה! תודה רבה :)
בגיל 18 בערך זה הרגיש לי ממש חסר וקצת מוזר כי לחלק מבנות הכיתה שלי היו חברים ומשום מה לחברות מהכיתה שהייתי איתן בקשר לא יצא להכיר מישהו, ובאותה תקופה רציתי להכיר כי הרגשתי שזה חסר לי ,במיוחד כשאני עוד רק התחלתי שירות לאומי
ועם הזמן הבנתי שזה משהו שמגיע בלי שמצפים לו ולפעמים בעייתי לחפש את זה ככה אני גם לא חושבת שזה נכון לחפש את זה ומבינה שכל דבר יקרה בזמן שלו בע"ה.. וזה לא שלא יצא לי להכיר ,יצא לי להכיר שני בחורים, אחד בשנה הראשונה של השירות והשני בשנה השנייה ,וזה לא צלח תוך מספר ימים הבנתי את זה ולא נפגשנו לפגישה ראשונה אפילו, כי אני באמת יודעת מה אני רוצה לעתיד וזה חשוב לי מאוד, ולא זה ממש לא מתוך עיניין של בררנות. בכל אופן מסיבות מסויימות הבנתי שלא מתאים ואחד מהם גם היה דתי אבל ראיתי חוסר רצינות מצדו משהו הרגיש לא נכון בקשר הזה..
אז הבנתי שצריך לסיים וזהו גם לא נפגעתי יוץר מידי ב"ה בלי עין הרע כי חתכתי את זה ממש בהתחלה
אם את רוצה ומעניין אותך לשמוע ולדבר על זה יותר אני יכולה לספר לך על עוד שלושה שאמרו שאנחנו מתאימים אבל זה לא הגיע מצידם.. ושוב תודה בלי קשר על כל העזרה :) אני מצטערת אם חפרתי

ממש לא חפרת. וזה לגיטימי ומובן מה שאת מרגישה ושזה חסר לך. את בן אדם, את רומה להרגיש אהובה בעולם כמו שכל יצור חי רוצה בסופו של דבר לזה נולדנו. כן תלכי לפי האינטואיציות שלך.. להיות בררנית זה לא בהכרח משהו רע כמובן בגבול הטעם הטוב, שום דבר לא טוב כשהוא קיצוני. צריך מינון ואיזון לכל דבר. ויש הרבה אנשים שלא תמיד בריאים לך שיסתובבו בחוץ וצריך לזהות את זה כשזה טרי כמו שעשית כדי לחסוך כאב לב. ואת מוזמנת לשתף בכיף

מהשאלה והתגובה שלך נראה שאת באמת בחורה לעניין ומוכנה לזה, שיהיה לך הרבה בהצלחה!
לדעתי לא כדאי להכיר דרך הלימודים, מגיעים לשם הרבה פעמים אנשים פחות דתיים שרק נראים ככה... זה גם מקום שקל ליפול בו אם אין בסיס אמיתי ואנשים יכולים להשתנות אחרי שתכירו.
עוד דבר, אם הייתי הולך ללימודים אקדמאים לא הייתי מדבר הרבה עם בנות דווקא כי אני דתי. זה נתון שכדאי להתחשב בו ולשים לב מה הרמה של מי שתפגשי.
בנוגע לתנאים שלך, נראה שכבר בדקת עם עצמך מה חשוב לך וזה ממש טוב, מדי פעם תסדרי את זה על דף ותעברי מה חשוב ולא חשוב, על מה אי אפשר לוותר בכלל ומה רק מוסיף ולא חובה. תוסיפי גם רמה דתית ומוסרית, ומה המידות שהכי מתאימות לך. ככל שתכירי את עצמך ככה יהיה יותר קל גם להכיר אחרים :)
אם תרצי, אני מכיר כמה שהכירו דרך אתרי שידוכים (יש קבוצה בוואטסאפ ששולחת המלצות לפי נתונים שאת מביאה, זה ממש לא פורמלי וקר כמו שמדמיינים).

בע"ה שתזכי להקים בית מלא אור ושמחה בקרוב ❤

שואל השאלה:
יש לי הרגשה מהתגובות של השניים שמעליי שלא כל כך הבנתם מה רמת הדת שלי, אני לא חרדייה ולא לחוצת חתונה אלא מעוניינת להכיר מישהו כן לקשר רציני שבעתיד יביא לחתונה והקמת בית.. אני דתייה שומרת מסורת שבת וחגים, הולכת עם מכנסיים/ג'ינסים ארוכים וחולצות קצרות אבל לא יותר מזה ,בטעם הטוב פשוט. ומעוניינת בבחור דתי עם כיפה סרוגה שומר שבת, זה דבר שאני רגילה אליו וחושבת שחשוב כמובן שיהיו לו מידות טובות ושאמצא חן בעיניו וימצא חן בעיניי.

אני הבנתי, אלו עצות לכל רמה דתית :)
תשימי לב שאת לא נופלת בלימודים עם מישהו שנראה דתי ולא באמת כזה. יש הרבה כאלו שמתלבשים כמו דתיים ולמדו בישיבה קטנה, וכשמגיעים ללימודים מתחלנים לגמרי ורק הכיפה נשארת...