אני מתגעגעת לבית ספר שלי ממש ובוכה מלא שבאלי לחזור

סיימתי בית ספר לפני 3 חודשיים, הייתי בבית ספר מיוחד לנוער בסיכון, מקום מדהים וכיפי, אהבתי גם את הצוות וגם את התלמידים. עכשיו אני בשירות לאומי ורע לי ממש אני מתגעגעת לחברים לצחוקים לכיף לשיעורים לפעילויות. אני מרגישה בודדה ועצובה . ואני יודעת שאין דרך חזרה, עכשיו כל התלמידים בצבא והצוות עסוק עם תלמידים חדשים. היום הלכתי לבית ספר סתם לבקר אותם וזה פשוט לא אותו הדבר, אני בוכה ועצובה אני לא יודעת איך אני עכשיו אכיר חברים חדשים, אני נמצאת בשירות עם מבוגרים וזה מדכא אותי. התלמידים שלמדו איתי לא באמת היו חברים שלי כי אני ממש שקטה ובישנית ויש לי חרדה חברתית ובקושי הייתי מדברת איתם, אבל הם היו נחמדים אליי, ועם זאת תמיד באינסנגרם ראיתי שהם נפגשים אחריי הבית ספר ולא מזמינים אותי, היתי נעלבת מאוד אבל למרות זאת היה לי כיף איתם בבית ספר כי תמיד חייכו אליי והם עשו שטויות וזה הצחיק אותי... ועכשיו אני יודעת שאין לי סיכוי להזמין אותם ללכת לאיפשהו להיפגש וכאלה זה פשוט לא יקרה עובדה שהם לא רצו להזמין אותי אז. אני רוצה למצוא חברים חדשים ולא יודעת איך , אני פשוט לא טובה בזה, אני לא יודעת איך לדבר עם אנשים ותכלס אני לא מעניינת כל כך שאנשים ירצו לדבר איתי ...והקורונה הזאת והסגר הזה בכלל לא עוזרים למצב שלי, אני מיואשת ועצובה , אני מרגישה בדידות נוראית, לא טוב לי, מה אפשר לעשות ? :'(