יש לי התקפי אכילה מרובה ואז אמא שלי כל פעם קוראת לי אגואיסטית וצועקת עלי... ואז אני לא אוכלת כמעט יום למחרת כדי המשך

את חייבת להגיד לה! היא אימא שלך.

תרשמי לה מכתב ותשימי לה אותו מחוץ לדלת בלילה שבבוקר היא תקום היא תראה או כשהיא חוזרת מהעבודה.
זה נראה כאילו את בכח מנסה להראות לה שיש לך בעיה בשביל שהיא תשים לב אלייך.
רק תדעי כן?
אבל תנסי לרשום לה איזה משהו או אפילו הודעה ארוכה ומפורטת בווצפ(כמו המכתב רק בווצאפ

חד משמעית, את חייבת לדבר איתה על זה... זה לא תקין.
אם את מפחדת לומר לה, תרשמי מכתב/הודעה בוואטסאפ כמו שאמרו מעליי ותסבירי לה איך את מרגישה.

את חייבת לדבר איתה! לא חייב פנים מול פנים אפשרי גם בהודעה, במידה והיא מסכימה שמשהו לא קשורה לפנות דחוף ליעוץ רפואי.
כשנכנסים למחלה מהסוג הזה קשה לצאת!

תדברי אתה על זה. תגידי לה שאת צריכה עזרה.

יקרה,
קוראת את חוסר האונים והתסכול שאת שרויה בהם.. משערת כמה מתיש ומעייף המעגל הזה... כמה נשלטת את אולי מרגישה על ידי תחושות האשמה והתקפי האכילה.. נשמע שההתמודדות מול אימך גורמת לך למעמסה.. וודאי זה גורם לשבר לקבל צעקות ואשמה מאמך שאמורה לשמור ולהגן עלייך..
יקרה, שומעת במילותייך כמה קשה להתמודד עם זה לבדך.. זה נשמע כמו משא בלתי אפשרי.. אל תישארי עם זה לבד.. אולי מלבד אימך יש אדם אחר שאת סומכת עליו שאולי תוכלי לשתף אותו אם תרצי... אפשרות נוספת היא אולי לפנות למרכז לטיפול בהפרעות אכילה, מצרפת לך קישור שמרכז עמותות אליהן תוכלי לפנות אם תרצי https://www.iaed.org.il/%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96%d7%99-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c/.

בנוסף, אני מתנדבת בעמותת סהר (סיוע והקשבה ברשת) וארצה להזמין אותך למקום בטוח ומכיל בו תוכלי לשתף קצת יותר, באופן אנונימי.. בשיחה בצא'ט עם אחד המתנדבים שלנו.. מצרפת לך קישור..
יקרה אני דואגת לך.. אל תישארי עם זה לבד.
שלך,
מתנדבת סה"ר.