16 תשובות
שום דבר לא דפוק בך. לא כולם אנשים חמים ופתוחים וזה בסדר. את יכולה לבחור לעבוד על זה אם מפריע לך אבל את מושלמת גם ככה❤
אני בטוחה שכן יש לך מחשבות ורגשות שעוברים לך בראש בהתאם לסיטואציות שאת נמצאת בהן אז באותו רגע פשוט תגידי מה עובר לך בראש שום דבר לא דפוק אצלך ואת יכולה לבחור מתי את רוצה לחלוק את המחשבות שלך עם אחרים
תלוי למה את מרגישה שמשהו דפוק בך. אם את מרגישה רצון בקשר עם אנשים ובחום על אף שאת כביכול שונאת אנשים אז אני מציע לך לעבוד על זה. אם את באמת פשוט לא אוהבת אנשים ולא רוצה שום קשר איתם אז אין ממש מה לעשות עם זה, תקבלי את התכונה הזאת ואל תתני לאנשים אחרים לגרום לך להרגיש דפוקה רק בגלל שאת שונה מהנורמה.
אני גם הייתי ככה, אבל זה היה כי לא הצלחתי לסמוך על אנשים באמת.
אבל אז הכרתי את החבר הכי טוב שלי והתחלתי לפתח אמון באנשים בעזרתו ואני עדיין ככה לפעמים אבל אני הרבה פחות חסרת רגש והרבה יותר קל לי עם אנשים אחרים.
תנסי לדבר על זה עם מישהו,קרוב משפחה,חבר/ה או אפילו בעל מקצוע (פסיכולוג וכדומה), בכל אופן את מושלמת כמו שאת ושום דבר לא ישנה את זה 3>
אבל אז הכרתי את החבר הכי טוב שלי והתחלתי לפתח אמון באנשים בעזרתו ואני עדיין ככה לפעמים אבל אני הרבה פחות חסרת רגש והרבה יותר קל לי עם אנשים אחרים.
תנסי לדבר על זה עם מישהו,קרוב משפחה,חבר/ה או אפילו בעל מקצוע (פסיכולוג וכדומה), בכל אופן את מושלמת כמו שאת ושום דבר לא ישנה את זה 3>
אנונימית
שואל השאלה:
לא עובר לי כלום. באמת לפעמים אני מגיעה למצב שאני חייבת לזייף רגשות כי זה כבר טו מאץ'
לא עובר לי כלום. באמת לפעמים אני מגיעה למצב שאני חייבת לזייף רגשות כי זה כבר טו מאץ'
אנונימית
שואל השאלה:
אמא שלי גם הציעה לי פסיכולוגית
אבל אני לא מצליחה לנהל שיחה אמיתית עם אף אחד אז עם מישהי שאני לא מכירה? ועוד לשלם לה על זה.? מביך
אמא שלי גם הציעה לי פסיכולוגית
אבל אני לא מצליחה לנהל שיחה אמיתית עם אף אחד אז עם מישהי שאני לא מכירה? ועוד לשלם לה על זה.? מביך
אנונימית
היי הייתי במצב שלך פחות או יותר, אני מבינה אותך... בכל אופן אם אי פעם תרצי את תמיד יכולה לדבר איתי ולפרוק לי(:
אם היית יכולה, היית רוצה לחיות את חייך בתנאים טובים וללא שום קשר עם אנשים אחרים?
שואל השאלה:
לגמרי כן.
אני לא מרגישה צורך באנשים בחיים שלי. אבל אני יכולה לזייף את זה.
לגמרי כן.
אני לא מרגישה צורך באנשים בחיים שלי. אבל אני יכולה לזייף את זה.
אנונימית
יש לך אמפתיה ו/או חמלה כלפי אנשים אחרים? כלומר אם דופקים למישהו מכות רצח מול העיניים שלך את תרגישי הזדהות עם הקורבן וכאב/תצטערי בשבילו?
שואל השאלה:
לא ^
לא ^
אנונימית
אם מה שכתבת נכון ונכתב בכנות מלאה אז יש לדעתי סבירות די גבוהה שאת פסיכופטית, אבל אני לא פסיכולוג או מאבחן, אז אל תסמכי עליי בכלל. אם את חקרת על זה קצת ייתכן שאת כבר יודעת את זה. ניסית להתאבחן פעם?
שואל השאלה:
מה זאת אומרת פסיכופטית? חחח
מה זאת אומרת פסיכופטית? חחח
אנונימית
היעדר חמלה ואמפתיה ואישיות אנטי-סוציאלית הם התסמינים העיקריים של פסיכופתיה (פסיכופט משמעותו היא לא "משוגע" כמו שאנשים בדרך כלל משתמשים במילה), בנוסף, לעתים קרובות פסיכופתים מתנהגים (למראית העין) פחות או יותר כמו אנשים "רגילים" ומזייפים רגשות (לעומת סוציופתים למשל)
שואל השאלה:
למה אתה מתאר אותי חחח
למה אתה מתאר אותי חחח
אנונימית
תראי, אני מציע לך ללכת לפסיכולוג גם אם את לא רוצה, יש גם סיכוי שאת לא באמת פסיכופתית ואת כן יכולה לחיות את החיים שלך עם אנשים אחרים. ואם את מסוגלת לחוות את הצד הטוב של קשר אנושי את בוודאות לא רוצה לפספס את זה. פסיכולוג יכול לעזור לך להביט עמוק יותר לתוך עצמך ולהבין אם הסלידה שלך מאנשים היא טמועה בך או שהיא משהו לא אבסולוטי ושניתן לשינוי, והאם החמלה קיימת אצלך במינונים קטנים, בכלל לא, או שאת מדחיקה אותה/לא מודעת אליה מאיזו שהיא סיבה. גם אם יתברר שאת פסיכופתית, זה לא נורא בכלל, אין לך סיבה להתבייש או להרגיש "דפוקה" בגלל העובדה שאת לא מרגישה צרכים מסוימים שרוב האנשים מרגישים. אנשים נוטים להניח שכולם כמוהם (מבחינת טבע אנושי, לא מבחינת דעות וכו') ולכן הם מעירים לך על כך שאת קרה ולא מסוגלת להביע רגשות.
באותו הנושא: