היום היה אמור להיות לנו ספורט אז הלכתי עם טייץ

הכל בסדר, זה קורה
כנראה ששכחו מזה כבר

לא נורא הכול טוב אפחד לא חושב על זה עכשיו

תקחי את זה ככה שעד יום ראשון אף אחד לא יחשוב על זה.
אין מה לעשות אחותי רק לקבל ולהכיל את זה

קורה לטובים ביותר

ופעם אחת הייתי עם ההורים שלי בים והיה מלא גלים אז יצאתי אחרי שהתהפכתי מליון פעמים בגלים ואז שהגעתי למקום שלי גילית שחצי תחתון שלי היה מקופל בקדימה. אני חייה עם זה בשלום. תתעודדי.

שואל השאלה:
אבל אם ראו לך זה אנשים שאת לא מכירה אני צריכה לחזור לשם כל יוםם, אני לא יכולה להפסיק לחשוב על מי ראה ומה חשבו ואם צחקו ואיך לא שמתי לב אוףף :((

שימי פס