אנשים בעלי דיכאון כנסו

אני לא חושבת שהעצב אי פעם עשה לי טוב.

שואל השאלה:
לא באמת "טוב" שזה כאילו מה שאתם מעדיפים

כן, הבנתי.
אני לא מעדיפה להיות עצובה או בדיכאון.
אני מעדיפה שהחיוך על הפנים שלי לא סתם יהיה צבוע.

אין לי דיכאון אבל אני נוטה הרבה פעמים לתת לעצב שלי לשקוע אני מעדיף להתעסק בדברים שגורמים לי אושר אמיתי והעצבות לא עושה לי טוב

העצב משתלט עליי... אני רוצה לצאת אבל מרגיש כלוא ותחת שליטה של גורם אחר, שהוא לא האישיות שלי

דיכאון זה לא רק עצב אבל אוקיי
הייתי רוצה שפשוט הרגשות שלי יהיו במצב נורמלי, לא אכפת לי להיות עצוב רק ברמה נורמלית ולא בקטע עמוק מדי. הכל כל כך קיצוני עם זה, הלוואי שהייתי נורמלי וזהו.

שואל השאלה:
אני יודעת פשוט רציתי להתייחס לעצב יותר^