6 תשובות
תנסי לבלוט קצת
ככה את לא תמיד תצטרכי לעשות את הצעד הראשון
תלכי ותדברי עם אנשים שנראים לך חברותיים או שתצטרפי לשיחה (זה יותר קל)
יש שם מישהו שאת מכירה?
שואל השאלה:
^סוקה
כן חברה הכי טובה שלי אבל גם היא באותה סיטואציה כמוני
אנונימית
לפחות יש איתך עוד חברה ואת לא לבד, פשוט תיהי את ובטוח שעם הזמן את תכירי ילדים
שואל השאלה:
^כן תמיד אומרים את זה אבל אני מרגישה שזה לא יהיה ככה, חלקם כבר הגיעו בחבורות ואני מרגישה שזה יהיה קשה להכיר ככה ילדים
איך אני כן אוכל בכל זאת להתחיל להכיר אותם
אנונימית
יופי בשתיים זה תמיד הרבה יותר קל
תנסו ללכת לדבר עם אנשים ביחד
יש לכם קבוצת ווטסאפ? את יכולה להיות שם יותר פעילה ולענות לשיחות, או אפילו ליצור אחת כזאת אם אין עדיין.
זה בעיקר עניין של לצבור ביטחון וליזום, לגשת גם אם זה מביך אותך.. תנסי תמיד לשים את עצמך בצד השני וככה תביני שזה לא באמת משהו מביך או מוזר, כי אם מישהו היה יוצר איתך קשר זה דווקא היה נותן לך תחושה טובה.. ככה שאת לגמרי יכולה להיות במקום הזה שיוזם.
אנשים אוהבים אנשים פתוחים ודומיננטיים, כאלה שזורמים, מחייכים ויוצרים אינטראקציה. כי לצערי לא לכולם יש את האינטיליגנציה הריגשית כדי להבין שמי ששקט יותר מתנהג ככה לא כי הוא לא רוצה להתחבר, אלא כי קשה לו, ושדווקא להם צריך להושיט יותר יד. קשה לשנות את המחשבה של כל הילדים בגיל הזה ולכן השינוי צריך לבוא כרגע מעצמך יותר.

ועוד משהו קטן- כשעליתי לחטיבה הייתה קבוצת פייסבוק של כל המחזור ולאט לאט יצרנו שם חברויות וקבוצות. אם אגיד לך שהקשרים ההתחלתיים הם אלו שהחזיקו ושככה נראיתה כל השנה- אשקר לך. הכל משתנה כי אתם לא באמת מכירים עדיין אחד את השני וגם אם היה 'ניצוץ' כלשהו בין כמה אנשים זה לא אומר שזו קבוצה שתישאר לנצח. הכל דינאמי, יהיו לך עוד אלף ואחת אופציות להכיר ולהתחבר לאנשים בכיתה, בהקבצות שונה ובשיעורים שונים. אז אל תדאגי...
מאוד קשה בגילאים האלה להתמודד עם הלחץ הזה של הרצון להצליח לעמוד בציפיות החברתיות או לנסות להרשים, להיות מקובל או אהוב.. אבל כמו שרשמתי לך- זה תלוי בך יותר ממה שאת חושבת. עם גישה נכונה וביטחון זה בידיים שלך, פשוט זה לא באמת פשוט וצריך הרבה עבודה עצמית.
באמת מאחלת לך מכל הלב שתצליחי ושיילך לך בקלות! אם בא לך עוד לדבר על זה את תמיד מוזמנת לשלוח הודעה 3>