4 תשובות
לא הייתי קורא ספר שזו ההקדמה שלו כי לדעתי זה מעיד על "כתיבה דחוסה" זאת אומרת הענקת טו מאץ' אינפורמיישן בזמן מועט מדי ובשלב מוקדם מדי
ההקדמה צריכה כשמה להוות משהו שמקדים לסיפור-שיעזור לנו להבין את הסיפור יותר טוב ולעיתים שייצור מתח וציפייה למשהו שעתיד לקרות בהמשך אך פה זה סתם מ0 ל100 במושגים שכנראה אף אחד לא יזכור (מכיוון שהם באים בהתחלה ובבת אחת-אם הם ייפרשו וייחשפו לאורך העלילה יותר יזכרו)
בלי לפגוע זה פשוט נראה כאילו ניסית לעשות את כל הבילד וורלד בכמה משפטים וזה גם די עצלני
בכל מקרה זאת רק דעתי
ההקדמה צריכה כשמה להוות משהו שמקדים לסיפור-שיעזור לנו להבין את הסיפור יותר טוב ולעיתים שייצור מתח וציפייה למשהו שעתיד לקרות בהמשך אך פה זה סתם מ0 ל100 במושגים שכנראה אף אחד לא יזכור (מכיוון שהם באים בהתחלה ובבת אחת-אם הם ייפרשו וייחשפו לאורך העלילה יותר יזכרו)
בלי לפגוע זה פשוט נראה כאילו ניסית לעשות את כל הבילד וורלד בכמה משפטים וזה גם די עצלני
בכל מקרה זאת רק דעתי
אממ הנושא והרעיון נשמעים ממש טוב אבל איבדתי אותך כבר בשורה השלישית... מרוב שהעמסת שם חומר
ממליצה לך לצמצם את זה ולתת פחות אינפורמציה
ממליצה לך לצמצם את זה ולתת פחות אינפורמציה
יותר מידי מידע
מסכימה עם ההערות לפני על יותר מידי מידע, אבל גם, הייתי מציעה לך לשאול את עצמך:
1 - למה אני בוחר להציג את זה בהקדמה ולא בסיפור עצמו? למה ההקדמה הזאת בכלל חיונית לסיפור שלי?
לי אישית זה נראה כאילו אתה כותב מידע שיחזור על עצמו בסיפור, ושיהיה הרבה יותר מעניין בצורת סיפור. לומר לנו את זה עכשיו לוקח את כל ההנאה, המסתורין והתגליות של הסיפור. גם, אף אחד לא יזכור את ההקדמה בגלל עודף המידע, אז אתה קצת סותר את מה שניסית לעשות.
מציעה לך לזכור שהדרך הכי טובה לגרום לקוראים לזכור מידע היא להפוך אותו מעניין ומשמעותי לסיפור.
2 - למה אני אומר את זה לקוראים שלי במקום לשתף אותם בתהליך?
כשאתה אומר לנו את זה, אתה שוב לוקח את כל העניין מאחורי זה, אבל אתה גם הופך את הסיפור העלילתי שלך לספר מידע. הבעיה הזאת נובעת בגלל שאתה לא יודע להבדיל בין שני האמצעים לסיפור סיפורים: "להראות לעומת לספר" (showing vs telling). אלה שני סוגים של אמצעים שעוזרים לך ככותב לספר סיפור (יש עוד הרבה אחרים כמובן).
לספר זה לומר לקוראים שלך מה קורה בצורה יבשה. למשל: "קלי מיהרה לבית הספר."
ולהראות זה להדגים דברים בצורה ממשית לקוראים שלך. למשל: "היא הסתכלה על השעון שלה; עוד חמש דקות. משכונת המגורים שלה, בית הספר אפילו לא נראה באופק. מעווה את פניה בתסכול, קלי החישה את צעדיה. היא לא יכלה לאחר!"
(נא להתעלם מכמה גרועות הדוגמאות, אבל זה הgist של זה)
אז כן, מציעה בחום ללמוד את הכלי הזה, הוא יעזור לך המון! שינה את הכתיבה שלי באופן משמעותי.
שתהיה לך בהצלחה d:
1 - למה אני בוחר להציג את זה בהקדמה ולא בסיפור עצמו? למה ההקדמה הזאת בכלל חיונית לסיפור שלי?
לי אישית זה נראה כאילו אתה כותב מידע שיחזור על עצמו בסיפור, ושיהיה הרבה יותר מעניין בצורת סיפור. לומר לנו את זה עכשיו לוקח את כל ההנאה, המסתורין והתגליות של הסיפור. גם, אף אחד לא יזכור את ההקדמה בגלל עודף המידע, אז אתה קצת סותר את מה שניסית לעשות.
מציעה לך לזכור שהדרך הכי טובה לגרום לקוראים לזכור מידע היא להפוך אותו מעניין ומשמעותי לסיפור.
2 - למה אני אומר את זה לקוראים שלי במקום לשתף אותם בתהליך?
כשאתה אומר לנו את זה, אתה שוב לוקח את כל העניין מאחורי זה, אבל אתה גם הופך את הסיפור העלילתי שלך לספר מידע. הבעיה הזאת נובעת בגלל שאתה לא יודע להבדיל בין שני האמצעים לסיפור סיפורים: "להראות לעומת לספר" (showing vs telling). אלה שני סוגים של אמצעים שעוזרים לך ככותב לספר סיפור (יש עוד הרבה אחרים כמובן).
לספר זה לומר לקוראים שלך מה קורה בצורה יבשה. למשל: "קלי מיהרה לבית הספר."
ולהראות זה להדגים דברים בצורה ממשית לקוראים שלך. למשל: "היא הסתכלה על השעון שלה; עוד חמש דקות. משכונת המגורים שלה, בית הספר אפילו לא נראה באופק. מעווה את פניה בתסכול, קלי החישה את צעדיה. היא לא יכלה לאחר!"
(נא להתעלם מכמה גרועות הדוגמאות, אבל זה הgist של זה)
אז כן, מציעה בחום ללמוד את הכלי הזה, הוא יעזור לך המון! שינה את הכתיבה שלי באופן משמעותי.
שתהיה לך בהצלחה d:
באותו הנושא: