אני כבר כמה זמן תוהה אם יש לי חרדה חברתית אבל אולי אני סתם ביישנית ומגזימה..אני לא יודעת מה לעשות?ההורים שלי לא יבינו

^ את צריכה לעשות התקדמות והתפחות אישית עם עצמך, לפתח מוטיבציה, לעזור אומץ להכיר ילדים חדשים, לעשות דרך ארוכה עם עצמך, לגבי הילדים תבואי בגישה חיובית, זה הכל עניין של הגישה שלך

שואל השאלה:
^ בקשר לתגובה הראשונה
אני יודעת שאני צריכה לאבחן את זה אצל פסיכולוג בגלל זה אני ככ מבולבלת כי אולי אני סתם מגזימה וגם אני לא יודעת איפה יש פסיכולוג בעיר שלי ואם אני אגיד להורים הם לא יבינו

שואל השאלה:
לאחרונה אני טיפה פחות חושבת על זה (אולי כי לא היה בית ספר הרבה חודשים ובגלל הקורונה לא יצאתי מהבית אז לא הייתי צריכה להפגש עם אנשים חוץ מ3 החברים שלי) אבל במשך תקופה מאןד מאוד ארוכה חשבתי על זה ואני מפחדת שזה יחזור כשאני אחזור לבית ספר
אני עולה לכיתה י ואני די מכירה את כל הכיתה שתהיה לי ורובם המוחלט ילדים שאני לא סובלת ןבכלל אני בעיר של ערסים מה שאומר שאני לא צתחברת לאף אחד ואם אני ארגיש לא קשורה לבית ספר הזה אולי זה יחזור

יכול מאוד להיות, ביישנות מוגזמת יכולה להפוך לחרדה חברתית, לפי דעתי אין טעם באבחון, תנסי להתמודד עם זה כי כמו שאמרתי זה יכול להתגבר

חרדה זה דבר מאובחן, יכול להיות שכן יש לך חרדה אבל את צריכה לאבחן את זה אצלך פסיכולוג לא לבד

^ תשמעי יכול להיות שזה כן חרדה ויכול להיות שזו סתם ביישנות וכן ההורים אף פעם לא מבינים חוח אבל תדתדלי לבוא לשנה החדשה בגישנה חיבית, לנסות לשחרר את הלחץ
אם גם אחרי כמה זמן בבית ספר זה ימשיך אז מומלץ לפנות לפסיכולוג להסיר את הספק