6 תשובות
גם ולפעמים יש כאלה שרעבים אבל לא נותנים לעצמם לאכול עד שהם מתרגלים
זה יותר בגלל דימוי גוף נמוך.
גם,זה יכול להיות בגלל חוסר ביטחון עצמי
אתה מתכוון לחוסר תאבון שנובע מדיכאון?
שואל השאלה:
כן^
כן^
אנונימית
כמו שאמרו יש חוסר תיאבון בגלל דיכאון, אם זה ברמה כזאת אז סביר להניח שמדובר בדיכאון קליני. זה *לא* נחשב להפרעת אכילה.
///
הפרעות אכילה הן תחום מאוד מורכב ויש סוגים שונים, ויכולות להיות לזה סיבות מגוונות.
אני מניח שהדיון נסוב סביב אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה ואכילת בינג'. אגב, חוץ מההפרעות האלו יש גם פיקה, רומינציה ואכילה סלקטיבית.
אנורקסיה נרבוזה:
לפי ה־dsm-5 הרעיון הכללי של ההפרעה הוא פחד מעלייה במשקל/מלהיות במשקל גבוה וחוסר מודעות עצמית לגבי המצב (לפחות לא ברמה שתגרום למאובחן להפסיק).
זה יכול לבוא מתוך קטע אובססיבי־כפייתי, כמו עם ציונים אצל חלק מהתלמידים; סוג של פרפקציוניזם ביחס לגוף או למשקל;
זה יכול לבוא עם קטע של חרדה חברתית (פחד מלאכול בפני אנשים);
זה יכול לבוא בגלל דימוי עצמי נמוך או המחשבה שצריכים להיות כמה שיותר רזים כדי להיות יפים;
או פשוט חוסר סיפוק ממבנה הגוף הנוכחי.
אחת הבעיות בהפרעה הזאת היא תחושת הסיפוק שמקבלים מהעמידה בתנאים הקשים שאותם אנשים מציבים לעצמם (תכנית אימונים אינטנסיבית, הימנעות מאכילה), מה שבעצם תורם לדימוי העצמי.
///
בולימיה נרבוזה: *אין* אבחנה בולימיה נרבוזה כשיש אבחנה של אנורקסיה נרבוזה. יכולה להיות חפיפה אבל בולימיה נרבוזה כשלעצמה היא עניין אחר.
אחד המאפיינים הוא תלות חזקה של הדימוי העצמי במראה החיצוני/משקל, בדומה לאנורקסיה נרבוזה, אבל אין בהכרח מרדף אחר משקל נמוך. בבולימיה נרבוזה העניין של ההקאה יכול לבוא כתחושת אשמה או ניסיון לתקן, אבל לא בהכרח כחלק מתכנית ירידה במשקל.
בחלק מהמקרים ההפרעה נובעת מתחושת איבוד שליטה עצמית ברגעים של דיסוציאציה, או לפעמים הטריגר יכול להיות שיעמום.
///
אכילת בינג': כמו בולימיה נרבוזה רק בלי הקאה ופחות עניין של ניסיון לשלוט על המשקל. יכול להיות בגלל דיסוציאציה או היעדר שליטה עצמית.
///
ראוי לציין שההפרעות האלה הרבה יותר נפוצות בעולם המערבי המפותח. יש בזה גם עניין תרבותי. גורמים כמו לחץ חברתי, מודל היופי, התעללות רגשית שקשורה למראה או למשקל, יכולים להשפיע מאוד (זה מתנקז לסיבות שכבר צוינו).
///
הפרעות אכילה הן תחום מאוד מורכב ויש סוגים שונים, ויכולות להיות לזה סיבות מגוונות.
אני מניח שהדיון נסוב סביב אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה ואכילת בינג'. אגב, חוץ מההפרעות האלו יש גם פיקה, רומינציה ואכילה סלקטיבית.
אנורקסיה נרבוזה:
לפי ה־dsm-5 הרעיון הכללי של ההפרעה הוא פחד מעלייה במשקל/מלהיות במשקל גבוה וחוסר מודעות עצמית לגבי המצב (לפחות לא ברמה שתגרום למאובחן להפסיק).
זה יכול לבוא מתוך קטע אובססיבי־כפייתי, כמו עם ציונים אצל חלק מהתלמידים; סוג של פרפקציוניזם ביחס לגוף או למשקל;
זה יכול לבוא עם קטע של חרדה חברתית (פחד מלאכול בפני אנשים);
זה יכול לבוא בגלל דימוי עצמי נמוך או המחשבה שצריכים להיות כמה שיותר רזים כדי להיות יפים;
או פשוט חוסר סיפוק ממבנה הגוף הנוכחי.
אחת הבעיות בהפרעה הזאת היא תחושת הסיפוק שמקבלים מהעמידה בתנאים הקשים שאותם אנשים מציבים לעצמם (תכנית אימונים אינטנסיבית, הימנעות מאכילה), מה שבעצם תורם לדימוי העצמי.
///
בולימיה נרבוזה: *אין* אבחנה בולימיה נרבוזה כשיש אבחנה של אנורקסיה נרבוזה. יכולה להיות חפיפה אבל בולימיה נרבוזה כשלעצמה היא עניין אחר.
אחד המאפיינים הוא תלות חזקה של הדימוי העצמי במראה החיצוני/משקל, בדומה לאנורקסיה נרבוזה, אבל אין בהכרח מרדף אחר משקל נמוך. בבולימיה נרבוזה העניין של ההקאה יכול לבוא כתחושת אשמה או ניסיון לתקן, אבל לא בהכרח כחלק מתכנית ירידה במשקל.
בחלק מהמקרים ההפרעה נובעת מתחושת איבוד שליטה עצמית ברגעים של דיסוציאציה, או לפעמים הטריגר יכול להיות שיעמום.
///
אכילת בינג': כמו בולימיה נרבוזה רק בלי הקאה ופחות עניין של ניסיון לשלוט על המשקל. יכול להיות בגלל דיסוציאציה או היעדר שליטה עצמית.
///
ראוי לציין שההפרעות האלה הרבה יותר נפוצות בעולם המערבי המפותח. יש בזה גם עניין תרבותי. גורמים כמו לחץ חברתי, מודל היופי, התעללות רגשית שקשורה למראה או למשקל, יכולים להשפיע מאוד (זה מתנקז לסיבות שכבר צוינו).
באותו הנושא: