סתם פריקה שכנראה אף אחד לא יענה עליה...

פשוט נמאס לי, נמאס לי מהכל.
מהתחרויות. מהחברים. מהחיים.
אין לי מחשבות אובדניות או משהו.. ואני יודעת שלאנשים אחרים יש בעיות הרבה יותר גדולות משלי, ואולי אני 'מגזימה', 'דרמה קווין'... אולי.

אבל אני פשוט מרגישה מותקפת. הודעה אחרי עוד הודעה ואז עוד אחת ועוד אחת... וזה לא מפסיק. אף פעם. זה רודף אותי לכל מקום ואני כבר לא יכולה לנשום. אני מנסה, באמת שאני מנסה. אני מנסה להשקיע באימונים, מנסה לדבר עם החברות שלי, מנסה. אבל דווקא מהבן אדם היחיד שאני רוצה לקבל הודעה אני לא. וגם אם גם זאת תהיה הודעה של "אוף בייב, כואבת לי הבטן" וזהו. הסתיימה השיחה. וכן, אני מבינה שאת עוברת דרך דברים גם, אני מבינה שגם לך קשה אבל בדיוק בשביל זה אני מבקשת ממך לתת לי להיות שם בשבילך. לדבר איתי. כי אני אוהבת אותך ואני רוצה שתרגישי בנוח לדבר איתי, אני רוצה שיהיו לנו שיחות טיפה יותר עמוקות, אני רוצה להיות שם בשבילך ושאת תהיי שם בשבילי.. אני רוצה אותך. אבל אולי אני מציקה מדי? אולי את לא רוצה לדבר? אולי אני מעיקה עלייך? אני כבר לא יודעת. אני מבולבלת ואני פשוט לא יודעת כלום. אז בבקשה, אם את יכולה לומר לי מה *את* רוצה, מה *את* מרגישה, זה יעזור ממש.