למה אני נפגעת של"חברים" שלי לא אכפת ממני ולא מזמינים אותי לכלום חוץ מלימי הולדת שלהם?

הם לא חברים קרובים אז, תמצאי לך חברים קרובין

כי זה מעליב שהם לא מזמינים אותך

שואל השאלה:
למה הם לא רוצים להיות חברים קרובים שלי?

שואל השאלה:
למה הם לא מזמינים אותי?

כי את עדין קשורה אליהם ועדין אכפת לך מהם

הם לא מזמינים אותך כי הם מרוכזים רק בעצמם וכי הם לא שווים להיות חברים שלך. באיזה שהוא שלב את תתגברי עליהם ותראי מהצד שהם סתם חבורת צבועים שמסוגלת לנטוש אחד את השני בשביל מסטיק בזוקה. את תמצאי במהלך החיים בעבודה , בצבא ,בתואר, בחוגים וכדומה אנשים אחרים שירצו להיות חברים שלך ותצרי חבורה חדשה. מצבים חברתים זה מצב דינמי. גם האנשים הכי חברותים מוצאים את עצמם מידי פעם בלי חברים אז אין לך ממה להתרגש. אם זה מפריע לך תנסי להיות יותר ליד המשפחה שלך או שתחפשי עבודה כדי להכיר אנשים חדשים וליצור חברים חדשים שימלו לך את תחושת הריקנות שיש לך בכך שהחבורה הקודמת שלך נטשה אותך. את תמצאי אנשים הרבה יותר איכותים מהם אין לך ממה להתרגש

שואל השאלה:
הם לא נחשבים איכותיים?

אני לא יודע לכל חבורה יש את הסיבות שלהם. יכול להיות שזה קשור בשוני בינך לבין החברות שלך, תחומי עניין, הקשר שהיה בניכם וכדומה..
אני התנתקתי גם מחבורה שבתכלס כן היתה שם בשבילי שעברתי בעיות נפשיות וכל מיני דברים רק כי שמתי לב שאחרי שיחסית חזרתי לעצמי כולם היו יחסית צבועים אלי ,לא אמיתים איתי ולא הרגישו בנוח לידי. בגלל בעיה שעברתי גם לא יכלתי לסמוך עליהם- קשה לי לדבר ולסמוך על כאלה שאני מאמין שיוכלו פגוע בי , לנטוש אותי , להיות צבועים אלי וכדומה ולכן התנתקתי. הסיבה שהם היו ככה היא כי אני שונה מהם ויכול להיות שאת שונה מהחברות שלך. יכול להיות שהתחומי עניין שלך שונים , והדיבור שונה ולכן לא היה חיבור ויכול להיות אלף ואחד דברים.

במקרה שלי אני היתי יותר עמוק שחושב לטווח הרחוק שרוצה לעזור לכולם ואוהב לטפס ולעשות דברים לא רגילים בעוד שהדרך שלהם לעשות שטויות התבטאה ביצירת קולות רקע של חיות (מה שלא הרגשתי בנוח לעשות לידם), השיחות שלהם אף פעם לא היו עמוקות הם תמיד דיברו על דברים שטחים כמו עבודה ועשו מלא סמול טוקס וחזרו על אותם נושאים וסיפורים שוב ושוב..לא היו מסוגלים להעריך שום דבר ובטח שלא לתת מעצמם משהו (בטח שלא כסף משום מה).. ונכון שהיה אכפת לי מהם ונהנתי איתם אבל זה לא משנה כי אם אין חיבור אז אין חיבור.

ומה שאני מנסה להגיד בזה זה יכול להיות שהם ניתקו איתך קשר כי את שונה מהם וכי הם מרגישים לידך פחות בנוח לידך.
בגלל שאין לך את הבעיה שלי יש אם את לא רוצה לוותר על החבורה את יכולה לתת לה צאנס ולנסות לצאת איתה יותר , ליזום יציאות ולנסות לחזק את הקשר ולגרום לחברות להיות חברות אמיתית ולהביא את עצמך לידי ביטוי בחבורה. אם את רואה שזה לא הולך בניכם ושאת לא מרגישה שייכת ושאת רואה שהם מבריזים לך מיציאות שאת יוזמת או ממשיכים לא להזמין אותך את לא אמורה להיפגע אלא פשוט להבין שהם פחות מעדיפים בחברתך ואת צריכה לחפש חבורה חדשה או ליצור חבורה חדשה. זה לא נורא שאין חיבור לחבורה לאבד חבורה זה לא סוף העולם. שעברתי ליג פגשתי עוד המון אנשים חדשים. אומנם שמרתי קשר רק עם שניים מהם אבל זה גם משהו. אני מעדיף חברי אמת שיש לי איתם תחומי עניין משותפים מאשר חבורה שחצי ממנה הידרדרו לעישון נרגילה ושתיה בכל יציאה אפשרית רק כדי שירגישו טוב עם עצמם וככה גם את צריכה לעשות. אם יש לך אפשרות למצוא חברה אמיתית שתיהיה שם בשבילך תשמרי איתה על קשר ,תיהי שם בשבילה ואל תוותרי עליה. עדיף חברה אמיתית אחת מאשר 20 חברות צבועות

שואל השאלה:
למה הם לא רוצים בחברתי?
זה פוגע ממש

במקרה ואת כן בוחרת לשמור איתן על קשר אז בתכלס יכול להיות שבאיזה שהוא שלב הקשר בניכן או בניך למישהי בחבורה יתחזק ואז הם כן יזמינו אותך יותר ליציאות אבל בכל מקרה כרגע לא היתי מגדיר אותם כחברים. אולי בהמשך כן

לא. חברים איכותים לא ישאירו אף אחד מאחור, ידאגו להתקשר לשלוח הודעות ולהילחם עבור כל אחד בחבורה שלהם. אם הם לא עושים את זה בשביל אחד ממשתתפי החבורה אז הם לא רואים בו כחבר אמיתי. גם שתפגשי אותם הם יגידו לך שהם התגעגעו למרות שהם לא הזמינו אותך לשום מקום ולא היה אכפת להם ממך לאורך כל הדרך. את תמצאי במהלך החיים מכל מיני מקומות חברי אמת שיהיו שווים התיחסות. אם הם לא מזמינים אותך הם לא רוצים בחברתך וסביר להניח שהם יהיו צבועים אליך בכל מפגש חברתי שתקחי בו חלק. זה בסדר כן להישאר חברה שלהן אבל את צריכה לדעת לא להיקשר יותר מידי ולהבין שזאת לא חברות אמיתית