תסבירו לי על הבודהיזם, נצרות, יהדות ומוסלמיות.

תהיה יותר ספציפי מה אתה רוצה לדעת

אותו דבר רק מנהגים ודרכי חיים שונים

יהודים הלכו במדבר מלא שנים ואז בא ישו ואמר תאהבו את כולם ואז אנשים היו כזה אוקיי ישו ואז נהיה נצרות ואז קרה איזה משהו נהיה מוחמד וכולם אמרו אוקיי מוחמד ונהיו מוסלמים.
ובדהיזם אין לי מושג.

היהדות היא דת המתרכזת באל היהודי שאת שמו אסור לי לכתוב בסטיפס, ומאמינה שהוא בורא העולם.
יהודים מאמינים שיש ללמוד את התורה, ולקיים מצוות - שאלה בעצם ציווים של אותו אל - יחד עם התנהגות מוסרית כי זאת הדרך של אותו האל, המנהג של תפילות והתמקדות בלימוד ומצוות ופחות בקורבנות וזבחים התפתחה בעיקר בשל נפילת המקדש לאותו האל בשל מרד יהודי בשלטון הרומאי.
אם כבר מדברים על השלטון הרומאי, באותה תקופה של בית המקדש היהדות בעצם הייתה מחולקת לגלות, המרכזיות שבהן היא הצדוקים שהתמקדה בקורבנות והכהונה והפרושים שהיו מחוברים יותר לעם והאמינו במסורות בעל פה שהיו הבסיס לתורה שבעל פה וליהדות הרבנית שהיא הצורה הדומיננטית של יהדות בימינו.
היו כתות נוספות שחלקן היו פלגים של הכתות הללו כמו האיסיים שפרשו למדבר.
בכל מקרה, בתקופת בית שני היה מתח בין היהודים לרומאים כי הרומאים שלטו בארץ באותה תקופה והם האמינו שבעצם הפנתיאונים של כל עם ודת הם בעצם אותם אלים רק עם פרשנות תרבותית שונה ועליהם לכבד את התרבות של אותו מקום ולכבד את האלים של אותו מקום על ידי החדרת האלים לפנתיאון שלהם ולזהות אותם עם אלים מהפנתיאון שלהם (לעיתים הם הכניסו אותם כמו שהם או פשוט חיברו להם תיאוגניה המתאימה לפנתיאון שלהם אבל לרוב הם זיהו אותם עם אלים מהפנתיאון שלהם), הם האמינו שזה היה חיוני כדי לקיים את האימפריה שלהם ולשמור על יחסים טובים עם האלים.
אבל היהודים האמינו שהאל שלהם הוא האל היחיד ולכן הם לא הסכימו בשום פנים לאופן לזהות אותו עם אל מהפנתיאון הרומאי. הרומאים לא ראו את זה בעין יפה כי זאת בעצם הייתה כפירה ואם הם לא יקבלו את האל לפנתיאון השלטון שלהם על הארץ לא לגיטימי...
זה הוביל להרבה, הרבה מתח בין יהודים ורומאים שבגלל יהודים היו מופלים וחוו חוסר צדק, הרבה יהודים האמינו שבסוף קרוב והחלו ליצור פלגים משלהם שרובם היו משיחיים והאמינו שיום הדין קרב ומנהיג הזרם הוא המשיח...
כאן נכנס ישוע, לישוע היה את הזרם שלו שהאמין שיום הדין קרב ועליהם להתכונן ליום הזה, הרבה ממה שמיוחס אליו מגיע מכתבים יחסית מאוחרים אז קשה לדעת אם אלה האמת היו רעיונות שלו, אבל בגדול הוא הטיף לחמלה, מתן צדקה לעניים, חיי קהילה בלי אוצרות חומריים אבל גם לאמונה עיוורת ונאמנות חסרת תנאים...
בכל מקרה, הרומאים לא אהבו דיבורים על גאולה ויום הדין ולא רצו דברים שיעודדו את היהודים למרוד ולכן הם החליטו לצלוב אותו, לפי מסורות מסויימות היהודים מסרו להם את ישוע בגלל שהתנגדו לדבריו וראו בו משיח שקר.
השליחים שלו טענו שהוא התגלה אליהם אחר כך ובעצם הוא קם לתחייה והוא מת כקורבן כדי למחול על החטא הקדמון ולפתוח את שערי שמיים לבני האדם שלפני כן הלכו כולם לשאול... אחר כך היו ויכוחים תיאולוגים רבים על טבעו של ישוע, מה הקאנון התנ"כי והברית החדשה בפרט אבל הנקודה היא שהנוצרים מאמינים שישוע הוא בן האלוהים והמשיח המביא את הגאולה על ידי הקרבת עצמו ופתיחת שערי שמיים אבל בעתיד יהיה יום הדין הגדול שבו ישוע יחזור ואלוהים ידון את כולם לגן עדן או גיהנום בהתאם למעשיהם (אן לקביעה מראש, תלוי בזרם).
האסלאם התפתח בארצות ערב, על ידי מוחמד.
בעקרון בעבר אנשים באותן ארצות היו בעיקר פוליתאיסטים, אם כי היו גם כמה יהודים ונוצרים.
מוחמד, שהיה באותה תקופה בן 40 התבודד במערה וקיבל חיזיון של המלאך גבריאל שהכתיב לו את הקוראן שהוא אמור להיות מאורעות התנ"ך ויותר אלא שאותן מסורות עוותו על ידי ממשיכי הדרך של הנביאים ולכן המלאך הכתיב לו אותם מחדש בתקווה להביא לאנשים את רצון האל.
הוא הלך למכה, עיר הולדתו, וסיפר להם על ההתגלות שלו אך הם דחו אותו והגלו אותו, לכן הוא הלך לאל-מדינה שם כן קיבלו אותו, תושבי אל-מדינה כבשו את מכה ומיגרו את הפולחן הפוליתאיסטי. במכה יש מבנה בשם הכעבה ששימש לעבודת אותם אלים אבל לפי המסורת שהמלאך גבריאל נתן למוחמד היסודות שלו נבנו בעצם על ידי אברהם בימי קדם ולכן הוא טיהר את המקום והפך אותו למקדש בשביל האל היחיד.
הוא גם עלה לשמיים כדי לקבל את מצוות האסלאם ולכן קיבל בהמה שמיימית ומכונפת שנשאה אותו למסגד הקיצון (שמאמינים לפי המסורת המוסלמית שהוא אל-אקצה בירושלים) שם הוא עלה לאבן השתייה שממנה הוא עלה לשמיים וירד חזרה.
בודהיזם הוא דרך חיים ודת שהתפתחה על ידי סידהארתה גאוטמה שבקצרה היה בעבר נסיך שחי בארמון מבודד מאנשי העם, הוא מעולם לא ידע סבל וכל צרכיו סופקו. כשהתבגר הוא הלך לראות מי הם אנשיו והוא נחרד למראה העוני והסבל, בפעם הראשונה ראה מחלות, זיקנה, כאב, סבל ועצבות והוא החליט שמטרתו היא למצוא את הדרך להפסיק את הסבל.
הוא הלך למספר גורואים, מורים רוחניים, אבל אף אחרי שנים רבות של אימונים הוא לא מצא את התשובה אז הוא החליט לעשות מדיטציה לצילו של עץ, ולאחר תקופה ארוכה של מדיטציה הוא הגיע להבנה שהסבל נגרם מהשתוקקות - מהרצון להפטר מהכאב והיגון והרדיפה אחר תשוקות, עונג ושמחה. כשהאדם יפסיק לרדוף אחר תשוקותיו ולברוח מהיגון והכאב נפשו תהיה חופשיה והוא יגיע למצב בשם נירוואנה או מוקשה ואז יהיה חופשי מהסבל. הוא פיתח שיטה בעלת שמונה שלבים במטרה להוביל אנשים לנירוואנה ולשחרר אותם מהסבל, בכך הוא הפך לבודהה הראשון. בודהה הוא בעצם אדם שהגיע לנירוואנה.
בבודהיזם יש אלמנטים רבים השאובים ההינדואיזם, דת קדומה הדומיננטית בעיקר בהודו שאני לא אכנס גם אליה כי זה כבר ככה מספיק ארוך... אבל בעקרון הזרמים רבים של בודהיזם מאמינים שיש גלגול נשמות הנקבע על ידי מעשים שעשית בחייך ואיך השפעת על אחרים, זה נקרא קארמה - קארמה רעה תגרום לך להתגלגל לחיים גרועים יותר וקארמה טובה לחיים טובים יותר בהתאם למצב התודעתי שלך, כשאתה מגיע לנירוואנה הנשמה שלך בעצם משתחררת ומגיעה למצב של אפסות ואתה משתחרר מגלגול הנשמות.
יתר על כן, ישנם זרמים רבים המשלבים אמונה באלים הינדואיסטים או שינטואיסטים אבל אלה אינם חלק מעיקרי האמונה כי בודהיזם לא מתרכז בעבודת האלים אלא בשחרור הנפש.
אז... מה שכתבתי היה תקציר מאוד מאוד לא מדוייק של ארבע דתות שונות שמכילות בתוכן מגוון רחב של זרמים והרבה יותר פרטים קטנים וניואנס משאני יכול לכתוב בתגובת בסטיפס, אם ברצונך באמת ללמוד עליהם - נשא למצוא מקורות מידע בנושא שהינם אמינים ואפילו לדבר עם כהני דת.

אותו דבר רק נביאים חגים שונים.

^ מה זה השטויות שכתבת? זה לא נכון בכלל.

לא נגלה אליו בודהה, בודהה זה תואר והוא ישב מתחת לעץ ספציפית כדי להגיע להבנה כיצד להשתחרר מהסבל, הוא הגיע להבנה ולא התגלה אליו שום אל.
האסלאם לא מבוסס על זה שמוחמד נפל מהסוס, מלאך האלוהים התגלה אליו במערה כשהיה בהתבודדות.
הנצרות זה לא אדם שהחליט שאותו איש זה מבוסס על קבוצה של שליחים שהלכו אחרי ישוע אחרי שנתן להם סימנים וביצע ניסים.