אני כל כך מפחדת שהאנשים שאני אוהבת ימותו

מכירה את הימים האלה.
זה יעבור ההרגשה הזו, זה עובר. רגע אחד את מפחדת שהם ימותו, רגע אחר מודיעים לך שהם גוססים ואת לא מעכלת מספיק כדי אשכרה להזיל דמעה בעבורם.
מה שעוזר לי זה האמונה שהם במקום טוב יותר.
שזה מעגל החיים.
שהם מילאו את התפקיד שלהם בעולם ועכשיו תורי להמשיך את המסע שלי בלעדיהם.

כולנו אני מכירה את זה זה קשה אבל אל תחשבי על הדברים האלה

הכל בסדר אהובה שלי, זה טבעי לחלוטין.
את צדקת, מוות הוא חלק מהחיים. לצערי כולנו נטעם ממנו בעודנו בחיים ונאבד קרובים עד שנחווה אותו בעצמנו.
אני יודעת שזה קשה ומדכא אבל אין לנבור בזה יותר מדי, צריך לנצל את הזמן שעוד נשאר ביחד ופשוט לנסות להפיק ממנו את המיטב.
את יותר ממוזמנת לדבר איתי, אני באמת אשמח.

מה השאלה?